לצד הפטריארכליה במזה"ת צומחות נשים חזקות ומשפיעות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לצד הפטריארכליה במזה"ת צומחות נשים חזקות ומשפיעות

הנשים המשפיעות ביותר במדינות ערב אינן בהכרח הנשים העשירות ביותר

תגובות

>> "בחג הזה אקנה לי מכונית, אנהג בה אל קבר הורי ואספר להם שהגשמתי את חלומי. אחר כך אנהג בעצמי אל חברותי ויחד נפליג במכונית אל הים ואל המדבר", כתבה הפובליציסטית הסעודית והפעילה הפמיניסטית וג'יהה אל-חווידר. חלומן של נשות סעודיה לא יתגשם בקרוב. בחברה הגברית הנוקשה אפילו המלך עצמו לא יכול למרוד בנוהג. הוא מתיר אמנם לנשים בממלכתו לעבוד באופן מוגבל, הן יכולות ללמוד מקצועות מגוונים אבל לא לעסוק בכולם. הנשים הסעודיות מחזיקות ברכוש רב וסוחרות בבורסה, אבל כל יציאה לחו"ל מחייבת היתר מהאב, האח או הבעל.

במרחק כמה מאות קילומטרים מריאד, הסיפור שונה לחלוטין. בשבוע שעבר התפרסמה רשימת הנשים המשפיעות בעולם ובהן, לצד אנגלה מרקל, ליידי גאגא ושרי אריסון, גם שלוש נשים ממדינות המפרץ. אף לא אחת מהן סעודית. אלה הן שייח'ה אל-בחר, מנכ"לית הבנק הלאומי הכווייתי, לובנה אל-קאסמי, השרה לסחר חוץ של איחוד הנסיכויות וסוגרת את הרשימה מיאסה בנת חמד אל ת'אני, הממונה על המוזיאונים והתרבות באמירות קטאר. שתיים מהן, מיאסה מקטאר ולובנה מהנסיכויות, הן בנות משפחת השלטון, ואילו לובנה היא בת לאחת ממשפחות אנשי עסקים החשובות בכוויית. לכולן השכלה רחבה, מערבית בחלקה, וכולן נהנות מעצמאות רבה מאוד בתחומי פעילותן.

רויטרס

בגאווה רבה ומוצדקת פירסמו כל אתרי האינטרנט הערביים את הכללתן של הנשים הללו ברשימת הנשים המשפיעות ביותר, ומעניין כי לפחות אחת מהן, הנסיכה מיאסה, זכתה בכבוד לא בגלל עושרה אלא בשל פעילותה בתחום התרבות, קידום המורשת ופיתוח מעורבותה של קטאר בתעשיית הקולנוע העולמית.

הנשים המשפיעות ביותר במדינות ערב אינן בהכרח הנשים העשירות ביותר. כך למשל, אמנה בינת מוחמד אל ת'אני מקטאר נחשבת לערבייה העשירה ביותר, עם הון אישי שמוערך ב-87 מיליון דולר. במקום השני מחזיקות מרים חלפאן אל-נעימי ממדינת הנסיכויות ולובנה עליאן מסעודיה, עם הון של כ-70 מיליון דולר, ובמקום השלישי נמצאת לילה גומעה אל-גוואילי המצרייה, עם הון של 35 מיליון דולר. על פי הפילוח שעשו בפורבס, הנשים הערביות זוכות להצלחה גדולה בתחומי הבנקאות, הייצור, ההשקעות והביטוח, ודווקא הנשים המצריות, הכווייתיות והירדניות מחזיקות בעמדות הכוח החשובות ביותר בתחומים שבהם הן עובדות. גם ברשימה זאת, אגב, הסעודיות סוגרות את הרשימה.

ההתפלגות הזאת אינה משקפת את אופי החברה והמשטרים שבהם פועלות הנשים המצליחות. גם סקר גאלופ שהתפרסם באוגוסט, ושמצביע על כך שדווקא במדינות הערביות העשירות חלקן של הנשים העובדות קטן יחסית לזה של הנשים במדינות העניות, מעלה תמיהה. לכאורה, הוא אינו צריך להפתיע. שכן, לעצם היציאה לעבודה יש ממד של סטטוס חברתי, ולא רק של צורך כלכלי. נשים מבוססות, או כאלה שנישאו לבעלים עשירים, מפגינות את מעמדן בכך שהן נשארות בבית. כך מכל מקום, גורסת התפישה השגורה.

ואולם, בניגוד לדימוי זה מצביעים נתוני הבנק העולמי על כך שברוב המדינות העשירות יותר נשים יוצאות לעבודה. כך למשל, בקטאר מגיע שיעור הנשים העובדות (בגיל 15-65) ל-52%, בבחריין - ל-39%, בכווית - ל-43%, ואילו במצרים רק ל-24%, בירדן - ל-15% ובמרוקו - ל-26%. בסעודיה, העשירה מכולן, שיעור השתתפותן של נשים בכוח העבודה הוא 17% בלבד.

הסתירות הללו בין הנתונים לבין פערי התעסוקה בין נשים לגברים מחייבות להשתחרר מן הסטטיסטיקה הגורפת, שמראה כי במזרח התיכון שיעור העסקתן של נשים הוא הנמוך בעולם, כ-23% - ולבחון את התנאים בכל מדינה ומדינה. בחינה כזאת תצביע בין היתר על כך שאין כמעט קשר בין השתתפות בשוק העבודה לבין פעילות פוליטית. במצרים או בתוניסיה למשל, שבהן השתתפו נשים במהפכה בהיקף עצום, חלקן בכוח העבודה מגיע רק לרבע, ואילו בכוויית שהיא שוק עבודה פורח לנשים, שיעור ההשתתפות בפוליטיקה הוא הנמוך ביותר.

תפישת האזור כמקשה ערבית ומוסלמית אחת נוחה אמנם למטרות פוליטיות או אידיאולוגיות, אבל אינה מועילה כאשר מתכוונים לאמץ מדיניות של העצמת נשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות