הרפורמה לעצירת הצמיחה במשק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרפורמה לעצירת הצמיחה במשק

בפועל, ועדת הריכוזיות באה לפתור בעיה של ריכוזיות אנכית - סוג של ריכוזיות שלא ישפיע כלל על הצרכנים בישראל, המושפעים בעיקר מריכוזיות אופקית

3תגובות

מסקנות ועדת הריכוזיות, שיונחו על שולחנה של ועדת הכספים לקראת אישורן בכנסת, עומדות לטלטל את היציבות של חברות מרכזיות במשק. זאת בתקופה שבה מדינות מתקרבות לקריסה כלכלית, גוש היורו עומד על פי תהום ומחירי הסחורות תנודתיים מתמיד. ממשלת ישראל והכנסת החליטו להוסיף לאי הוודאות הזאת שינויים מהפכניים שישפיעו ישירות על החברות הציבוריות ועל מגזרים מרכזיים.

כאילו אין עניינים בוערים יותר, ועדת חוקה מיהרה לאשר את תיקון שכר הבכירים בחוק החברות, ובוועדת הכספים נחושים לפתור בעיות כמו חברות המחזיקות בנכסים פיננסיים וריאליים גם יחד ולקדם תחרות באמצעות העדפה של הצעות יקרות של חברות קטנות על פני הצעות זולות של חברות גדולות יותר - במקום להתמקד בתוכנית עבודה מסודרת ורב שנתית להאצת הצמיחה במשק.

תומר אפלבאום

מסקנות ועדת הריכוזית מנסות למנוע כשלים תיאורטיים, שעשויים לגרום לכאורה לניגוד עניינים בחברות פער (ארגונים שבהם החברה שבראש הפירמידה מחזיקה שיעור גבוה מהשליטה ושיעור נמוך יחסית בהון). והנה הפתעה: בניגוד להנחות העבודה האקדמיות, במציאות, חברות בנות בתחתית הפירמידה מתמודדות עם תחרות עזה בשוק פתוח. די לראות מה קורה בשוק התקשורת כדי להבין שהפתרון הנכון הוא תחרות ענפית, ולא טיפול בפירמידות (להזכירכם, שלוש החברות הסלולריות הגדולות הן עדיין חלק מפירמידות - עובדה שלא מונעת תחרות עזה בשוק).

בפועל, ועדת הריכוזיות באה לפתור בעיה של ריכוזיות אנכית - סוג של ריכוזיות שלא ישפיע כלל על הצרכנים בישראל, המושפעים בעיקר מריכוזיות אופקית. מכירה של פז או של הבינלאומי על ידי קבוצת העסקים של צדיק בינו רק תפגע באיש עסקים, וכל זה בגלל תיאוריות אקדמיות שמציפות חששות תיאורטיים.

מסקנות ועדת הריכוזיות עדיין לא עברו בכנסת, אך כבר חילחלו בדעת הקהל ומשמשות כמקלות בגלגלי המשק הישראלי, שמתאמץ לסחוב בעלייה. דוגמה לכך היא המכרז הכושל להפרטת נמל אילת. המציעה האחרונה, חברת כי"ל, משכה את הצעתה בעיקר לנוכח ההמלצות הצפויות והאווירה הציבורית העכורה שיצרו המלצות הוועדה. כי"ל הפסידה לפי שעה עוד מכרז, ואילו המדינה הפסידה מאות מקומות עבודה חדשים שהיו נוצרים עם פיתוח הנמל.

בממשלה ובכנסת נוהגים כאילו שיעור הצמיחה במשק הוא עדיין 6% - "אי בודד של הצלחה בים של מדינות כושלות" - ולא מבינים שמחזור העסקים השתנה לרעתנו, ושאנחנו עומדים בפני האטה חריפה בפעילות העסקית. דבר אחד הוא לחוקק חוקים ותקנות שימנעו כשלים בהתנהלותן של חברות, ודבר אחר הוא לחוקק חוקים שעשויים לעצור את צמיחת המשק, להבריח משקיעים ולהביא לכך שעשרות חברות בשנה יימחקו מהמסחר בבורסה. הציפייה שמקבלי ההחלטות יסייעו בימים אלה למגזר העסקי כנראה מוגזמת, אבל לפחות תנו לנו תקופה קצובה של שקט תעשייתי, שתצמצם את פער אי-הוודאות בין השוק בישראל לשוקי ההון האחרים בעולם.

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות