הזעם הציבורי תפס את התעשייה הישראלית לא מוכנה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הזעם הציבורי תפס את התעשייה הישראלית לא מוכנה

מי שסיפקה את תעודת היושר הממשלתית לתעשייה היא דווקא הוועדה לבחינת מחירי המזון, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת

17תגובות

הזעם הציבורי של מחאת קיץ 2011 תפס את התעשייה הישראלית לא מוכנה. כמי שנהנתה ממוניטין של תעשייה לאומית, אחראית וקשורה בקשר חם ללקוחותיה ועובדיה, הופתעה התעשייה לגלות כי התסכול מיוקר המחיה בישראל מופנה דווקא כלפיה.

מחאת הקוטג' הופנתה כלפי החברה היצרנית בלבד, בהתעלם מהעובדה שמחיר המוצר מורכב גם ממחירי החלב, הארנונה, המים והרווח הקמעוני - אותם לא התעשייה קובעת. הזעם הציבורי הוביל לעתים לשיאים אבסורדיים, כאשר המחאה יצאה נגד מחיר חטיף שמשקלו בסל הצריכה החודשי אפסי, ולא נגד מחירי המים, החשמל והארנונה הרלוונטיים יותר.

ניר קידר

התעשייה ניסתה להסביר את העובדה שישראל יקרה גם לה, ויוקר הסביבה העסקית בישראל משפיע גם על המחירים של מוצריה. עוד ניסתה התעשייה להסביר שלא היא קובעת את המחיר הסופי לצרכן. במקביל, ניסתה התעשייה לספק פתרונות שנגסו לעתים בצורה משמעותית ברווחיה.

מי שסיפקה את תעודת היושר הממשלתית לתעשייה היא דווקא הוועדה לבחינת מחירי המזון, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי. בדו"חות הוועדה נקבע חד-משמעית כי שיעורי הרווחיות של התעשייה הישראלית דומים למקבילותיה בעולם (למרות החיסרון לקוטן של המשק הישראלי). עוד קובעת הוועדה, כי התעשייה לא העלתה את שיעורי הרווחיות בשנים האחרונות. הדו"ח ממפה נכון את הגורמים האמיתיים להתייקרויות ולפערי המחירים בין ישראל לעולם: התייקרויות בחומרי הגלם ובתשומות, חלקן בשליטת הממשלה (כמו מים וארנונה), פערי שער חליפין ושיעור המע"מ הגבוה על מוצרי המזון בהשוואה לעולם.

למרות הדיאגנוזה המדויקת, בחרה הוועדה בהמלצותיה לגלגל שוב את האחריות אל המגזר העסקי, בטענה התמוהה שלא ספג את ההתייקרויות בסביבה העסקית בעצמו, כפי שהיה צריך לגישתה. לוגיקה מוזרה זו הובילה שוב להסטת האשמה מעלויות הסביבה העסקית והממשלה, ויתר על כן, להמלצות להגברת ההתערבות, יוצאת דופן לעתים, ביחסים המסחריים בשוק המזון.

גם ההמלצות המסוכנות על הפחתת המכסים לא בוטלו, למרות קביעות ממשלתיות כי הפחתת מכסים לא תביא להפחתת יוקר המחיה ולמרות הכישלון הקולוסאלי בהשפעה על המחירים בתמורה לוויתור על רבע מהכנסות המדינה ממכסים בתחילת 2012.

עם התחדשות המחאה ועל גושפנקת היושר לתעשייה הישראלית, מן הראוי שמקבלי ההחלטות יפעלו באומץ לטיפול אמיתי ביוקר המחיה באמצעות הוזלת הסביבה העסקית ויסירו כל איום אפשרי על התעשייה הישראלית, שעומדת בפני אתגרים מורכבים במיוחד בסביבה הגלובלית הכלכלית של השנים הקרובות.

הכותב הוא סמנכ"ל לכלכלה ולרגולציה בהתאחדות התעשיינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות