כשהממשלה מצפצפת על החוק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשהממשלה מצפצפת על החוק

כולם מחכים לבג"ץ שיתבע את עלבונו של חוק מיסוי רווחי נפט, שאושר אחרי ועדת ששינסקי ובינתיים יישומו נדחה עד אין קץ

18תגובות

הכל מכבדים את החוק, זו מוסכמה ראשונה במעלה בחברה דמוקרטית. החוק מחייב את כלל התושבים וכל אדם וכל רשות שלטונית כפופים למרותו של חוק. ראש הממשלה, העומד בראש הרשות המבצעת, מקפיד לעמוד על קוצו של חוק ומדגיש כי חוק יש לכבד. רק באחרונה, בסוגיית שכונת האולפנה שפונתה למרות שזכות הקניין של התושבים שם נפגעה, בנימין נתניהו אף הקפיד להופיע ולהטיף לכל האזרחים שאין מי שעומד מעל החוק.

אבל הפלא ופלא, כשמדובר בחוק שעל ביצועו מופקד משרד ראש הממשלה - הציות לחוק מתערער. חוק מיסוי רווחי נפט התשע"א 2011, שחוקק ב-30 במארס 2011 בעקבות המלצות ועדת ששינסקי, הוא דוגמה מצוינת להבין כיצד פועלת הרשות המבצעת "ברצותה תבצע וברצותה לא תבצע". החוק קובע (סעיף 53) כי "עד ל-1 בנובמבר 2011 יש לחוקק חוק שיסדיר את אופן פעולתה של קרן התמלוגים שתוקם בכספים שהתקבלו לפי הוראות חוק זה למטרות חברתיות-כלכליות". את תזכיר הצעת החוק אמור היה להכין משרד ראש הממשלה.

עופר וקנין

ח"כ אורי אריאל, שהיה חרד מלכתחילה לאי ביצוע הסעיף ולכן הצביע נגד החוק, פנה לעמיתיו בכנסת והתריע. ועדת הכספים, שטיפלה בוועדת ששינסקי ומקרבה יצאה החוק, התכנסה ב-12 בדצמבר 2011 לדון בנושא אי הקמת הקרן. בישיבה הביעו חברי הוועדה מחאה נמרצת וקבעו שהממשלה לא מקיימת את החוק ככתבו וכלשונו. בעקבות הישיבה הובטח כי בתוך שבועיים יוגשו ההמלצות המתאימות. דבר לא קרה.

בלית ברירה, ב-30 בינואר 2011 עתר לבג"ץ בנושא התמלוגים ח"כ אריאל בטענה של אי כיבוד החוק ואי תקינות שלטונית. ב-21 בפברואר 2012 התנצל פרופ' יוג'ין קנדל בוועדת הכספים על אי הבאת החוק. "אותם האנשים שהיו בוועדה גם עסקו בנושא של ועדת טרכטנברג... גם בוועדת הריכוזיות היו אותם אנשים. בסופו של דבר יש לנו 24 שעות ביום... הצעת החוק נכתבת עת אנחנו מדברים ואנחנו נביא אותה בהקדם האפשרי, תוך כמה שבועות בודדים", צוטט קנדל בפרוטוקול הישיבה.

גם בתשובת המדינה לבג"ץ שהוגשה בסמוך, הצהירה עו"ד מיכל צוק-שפיר כי ההצעה מוכנה ותוגש תוך שבועות. מאז חלפו ארבעה חודשים ואין זכר להצעה. שופטי בג"ץ דנו בעתירה ב-8 ביולי והקציבו למדינה זמן נוסף, אחרי שהמדינה ביקשה למחוק את העתירה על הסף. בינתיים המדינה אף הספיקה להגיש תזכיר הצעת חוק ולפיו הקרן תתחיל לפעול רק כשיגיעו רווחים של 2 מיליארד שקל.

אין אנו נתפשים לזוטות. עיתוי החקיקה משמעותי. במכתב תשובה שכתב באחרונה גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, לעו"ד איתי הכהן, שהגיש בשם ח"כ אריאל את העתירה לבג"ץ, דיווח כי המדינה גבתה ב-2011 (מעת חקיקת חוק מיסוי רווחי גז ועד תום השנה) 125 מיליון שקל, מקדמות על רווחי מיזם הנפט ל-2011, ושאלו מקדמות בסך של 8% בלבד. החוק להקמת הקרן יחייב להשקיע את הכספים האלה כהשקעה אסטרטגית, שתאפשר למדינה להרוויח סכומים משמעותיים שיגיעו לחינוך, לרווחה ולבריאות.

קשה להבין למה החקיקה נגררת והממשלה מפרה בבוטות כזו את החוק. מדוע ראש הממשלה לא דופק על השולחן ודואג שמישהו במשרדו יבין שחוק צריך לכבד, או לפחות להראות שמשתדלים לכבד. מכל מקום, הכדור התגלגל לבג"ץ ועל השופטים לדאוג כי החוק לא יהפוך לצחוק.

---

הכותב הוא כלכלן בפורום המשפטי למען ארץ ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות