משרד הביטחון נהפך לשחקן מרכזי בשוק הנדל"ן - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד הביטחון נהפך לשחקן מרכזי בשוק הנדל"ן

אין זה ראוי שמשרד הביטחון יהיה הגוף האחראי לתכנון אזרחי על הקרקעות שהוא יפנה

בסוף יוני חתמו מינהל מקרקעי ישראל ומשרדי הביטחון, האוצר והשיכון על הסכם לפינוי חמישה מחנות במטרופולין תל אביב. עבור הפינוי יעביר המינהל למשרד הביטחון עד 1.9 מיליארד שקל מן התמורה שתתקבל משיווק הקרקע.

"הדובדבן שעל הקצפת" בהסכם הוא שמשרד הביטחון יהיה האחראי להכנת תוכניות בניין עיר, כדי שיהיה אפשר לשווק את הקרקע לבניית יותר מ-25 אלף דירות ומאות אלפי מ"ר של שטחי משרדים. פרסום ההסכם יצר אשליה שהגיע המזור לשוק הנדל"ן: שחרור הקרקע מידי מערכת הביטחון יגדיל את ההיצע - והמחירים יירדו. ואולם באותה נשימה נודע כי הליך התכנון יהיה ארוך - שלוש עד שבע שנים.

מדוע מערכת הביטחון צריכה להיות שחקן מרכזי בשוק הנדל"ן והאם הקרקע שבה היא מחזיקה שנים רבות היא רכושה הבלעדי? כמובן שלא, אבל ממכירתה היא עתידה לגרוף הון, מה גם שתמורת הקרקע מערכת הביטחון תקבל שטחים אחרים.

יתרה מזאת, מדוע משרד הביטחון צריך להיות הגוף האחראי לתכנון האזרחי על השטח לאחר הפינוי והאם לכך הוא נועד? האם למשרד הביטחון יש את היכולת מקצועית, המיומנות, הניסיון והיתרון בקידום אישור תוכניות בניין עיר? בכיר במשרד הביטחון העיד שלפני חתימת ההסכם התקשר המשרד עם חברות תכנון אזרחיות שיבצעו עבורו את העבודה. האם זה תפקיד משרד הביטחון - לקדם תוכניות בנייה אזרחיות מול רשויות התכנון ומהנדסי הערים? האם הוא זה שצריך להתמקח עם הארגונים הירוקים ולקבל את אישורם לתוכניות?

תומר אפלבאום

לא נכון ולא ראוי שמשרד הביטחון יעסוק בתכנון אזרחי. אז מדוע בכל זאת התכנון האזרחי הופקד בידי משרד הביטחון? התשובה: הוא נהפך לקבלן הביצוע של המדינה לפרויקטים שאינם מוגדרים ביטחון. למשרד הביטחון יש משאבים כספיים ויכולת לנייד תקציבים ללא הכבלים המינהליים והארגונים המוטלים על משרדי הממשלה האחרים, יש לו משאבי כוח אדם רבים ויכולת להתקשר עם מומחים במהירות ויש לו כושר ארגון ויכולת ביצוע מוכחת. למשל, משרד הביטחון הוא שבנה את אתר הקרווילות בניצן למפוני גוש קטיף; הוא שסייע למשרד הבריאות בהתמודדות עם שפעת העופות; הוא שמתכנן ובונה את מתקן השהייה בנגב למסתננים בלתי חוקיים; והוא שמטפל בפינוי שכונת בתי האולפנה בבית אל.

בעניין זה לא שמענו אם משרד הפנים, שאחראי על התכנון בישראל, הסכים למהלך. לא ידוע מה חושבים ראשי הרשויות המקומיות הרלוונטיים על כך שמשרד הביטחון יתכנן את השטח בתחום שיפוטן. קשה להבין את שתיקת אנשי התקשורת שעוסקים בנושאי נדל"ן שלא שאלו מדוע הופקד התכנון האזרחי בידי מערכת הביטחון ומהי המשמעות הנובעת מכך. לא שמענו גם את דעת הגורמים המקצועיים - מתכננים, אדריכלים, גיאוגרפים ומהנדסים. גם לא ידוע אם לאנשי אקדמיה בתחום תכנון, גיאוגרפיה עירונית ובתחום יחסי צבא-חברה יש עמדה בעניין.

משתיקה רועמת זו אין להסיק אלא שקיימת בישראל הסכמה מקיר לקיר שרק מערכת הביטחון, שיש לה אינטרס מובהק בהשבחת הקרקע, תוכל לקדם את התכנון.

הכותב הוא ד"ר, גיאוגרף העוסק בענייני צבא וביטחון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות