העתיד הוורוד של המים האפורים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העתיד הוורוד של המים האפורים

להתפלה מחיר כלכלי וסביבתי גבוה - על המדינה לעודד מיחזור "מים אפורים" בבתים פרטיים ולחסוך בכך כחצי מכמות הצריכה הביתית

3תגובות

המחסור במים הוא נושא מוכר. כולנו עוקבים באדיקות אחר מפלס הכנרת, שהיא אחד משלושת האקוויפרים הטבעיים שלנו, בנוסף לאקוויפר החוף ואקוויפר ההר, המספקים כמות מים שאינה מספיקה לצריכת המים הכוללת שימוש ביתי, תעשייתי וחקלאי.

ישראל פותרת את המחסור במים שפירים לצריכה ביתית ולתעשייה בעיקר באמצעות התפלת מי ים - פתרון שמספק מים איכותיים לשתייה, אך יש לו מחיר. ראשית, ההקמה והתפעול של מתקני ההתפלה עולה כסף רב; שנית, להתפלה יש מחיר סביבתי גבוה המתבטא בשריפת דלק ובניצול שטחי חוף שיכולים לשרת את הטבע. לכן, עלינו למצות פתרונות ידידותיים יותר לסביבה ולגוון את מקורות המים שלנו.

על המדינה לעודד מיחזור "מים אפורים" בבתים הפרטיים. מדובר בחיסכון של כחצי מכמות הצריכה הביתית. שימוש במערכות כאלה יחזיר למשתמש את ההשקעה הדרושה למתקן ואף יחסוך לו כסף. אם המדינה תוותר על חלק מהמסים של מתקנים אלה, תשומת הלב אליהם תגבר.

דניאל צ'צ'יק

את המים האפורים ניתן לנצל גם למען הטבע. פרויקט האגנים הירוקים בירקון הוא בריכות המשמשות למיחזור מים אפורים של יישובים באמצעות בית גידול לחיידקים שמפרקים שאריות של חומרי הדברה, הורמונים וחומרים כימיים שנמצאים במי שפכים גם לאחר טיהורם. האגנים הירוקים בירקון מלטשים את מי השפכים המטוהרים של כפר סבא והוד השרון, ומים אלה מחיים עתה את חלק מהנהר.

ניתן גם לנצל את מי הגשמים הזורמים ללא תוחלת ברחובות הערים. בערי הנבטים בנגב, בשבטה למשל, ניתן לראות כיצד אספו אותם קדמונים את מי הגשם בבורות פרטיים ובמאגרים ציבוריים. גם אנו יכולים לנהוג לפי אותו היגיון, ללא תוספת עלות, בעזרת מעט חשיבה והתחשבות. ברוב הבתים מופנים מי המרזבים לרחובות ומצטרפים לזרימת המים ברחובות ונעלמים במערכות הניקוז. במקום זאת, ניתן להפנות את המרזבים לגינות. גם אם לא ייעשה בהם שימוש להשקיה, שכן בחורף אין צורך להשקות את הגינות, המים האלה יחלחלו לאדמה ויעשירו את מאגרי מי התהום.

זה שנתיים משתתפת קק"ל בניסוי שנועד להשיב לשימוש את מי הגשמים מהרחובות לשימוש חוזר. מי הגשם הזורמים ברחובות מזוהמים, בין היתר, משאריות דלק ומשמן. אוניברסיטת MONASH מאוסטרליה פיתחה טיפול חדשני לבעיה הזו - מתקן המכונה ביופילטר, המשתלב בנוף העירוני ונועד לסלק מזהמים באמצעים ביולוגיים. אחרי הטיפול ניתן לנצל את המים להשקיית גנים או להעשיר באמצעותם את מאגר מי תהום. הפוטנציאל לניצול מי רחובות הערים נאמד ב-70 מיליון מ"ק מים, כמות שאין לזלזל בה.

עד כה בנתה קק"ל כ-240 מאגרי מים בישראל. מאגרים אלה אוגרים מי שטפונות והם מספקים כמחצית מהמים לחקלאות בישראל. זהו הבסיס לשיא הישראלי העולמי - השבה לשימוש של 87% ממי הקולחין. כך בעצם יצרה קק"ל את האקוויפר הרביעי של ישראל.

הכותב הוא יו"ר קק"ל

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות