להפסיק לתת לחתולים לשמור על השמנת - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המאבק בריכוזיות

להפסיק לתת לחתולים לשמור על השמנת

דירקטורים - שקשורים ברשת צפופה של קשרים והיכרויות - הוכיחו כבר שלא הם הגורם המתאים לפקח על עסקות בעלי עניין

באחרונה חשף TheMarker כיצד איבדו המשקיעים בחברת אמפל כ-2 מיליארד שקל כתוצאה, בין היתר, מעסקות בעלי עניין. החדשות הטובות הן שבימים אלה מקדמת הממשלה את חיזוק הפיקוח על עסקות בעלי עניין כחלק מאימוץ המלצותיה של ועדת הריכוזיות. החדשות הרעות הן שהיוזמה הממשלתית חלשה מדי ולא באמת תגן על הציבור מעסקות דוגמת אמפל בעתיד.

בעסקות בעלי עניין מתקשרת חברה ציבורית עם בעל השליטה או פועלת באופן המיטיב עמו או עם מקורביו. זוהי דרך מרכזית עבור בעלי שליטה לתעל לטובתם את משאבי החברה - לא אחת על חשבון כלל המשקיעים ועל חשבון "כרית הביטחון" של הנושים ומחזיקי האג"ח.

על פי החוק, עסקות בעלי עניין טעונות את אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית ברוב בעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי (מדובר בעיקר בגופים המוסדיים). ואולם כפי שניתן ללמוד מפרשת אמפל, החוק לא הצליח עד כה לסכל עסקות בעלי עניין. למעשה, מחקרים מלמדים, שהמוסדיים תמכו בעשור החולף בכ-80% מעסקות בעלי העניין.

לנוכח הפגיעה המתמשכת בציבור הרחב, מציעה כעת ממשלת ישראל להסמיך את ועדת הביקורת של הדירקטוריון לפקח על ביצוע הליך תחרותי לעסקות בעלי עניין, שבו ייבחנו חלופות להתקשרות עם בעל השליטה או מקורביו. לכאורה, מדובר בשינוי מבורך, שכן קיומו של הליך תחרותי יסלול את הדרך למכרז פתוח ויאפשר לחברה לבחור את העסקה הטובה ביותר עבורה מבין מגוון עסקות - לאו דווקא כזו המיטיבה עם בעל השליטה בחברה.

ואולם השינוי הוא קוסמטי בלבד. הדירקטורים בישראל הוכיחו כי הם אינם הגורם המתאים לפקח על עסקות בעלי עניין. לפי מחקרים, כ-97% מהדירקטורים בישראל קשורים ברשת צפופה של קשרים והיכרויות. אין זה ריאלי אפוא לצפות שאותם דירקטורים הפועלים זה שנים בשיטת "חבר מביא חבר", יהפכו בן לילה את עורם ויפעלו במנותק מהאינטרסים של בעל השליטה. הצעת הממשלה תוביל אפוא לכך שהחתולים ימשיכו לשמור על השמנת - וכולנו נשלם את המחיר.

מעבר לכך, הממשלה מציעה לתת לכל חברה לבחור בעצמה אם לנקוט הליך תחרותי או להסתפק בהשארת המצב על כנו, תוך דיווח לציבור מדוע בחרה לעשות כן ("אמץ או גלה").

במלים אחרות, הממשלה אינה מבקשת לחייב חברות ציבוריות לשנות את דרכן בכל הנוגע לעסקות בעלי עניין, אלא מותירה בידיהן את הבחירה האם וכיצד לעשות זאת. גם כאן התוצאה תהיה שלחברות לא יהיה תמריץ אמיתי לפקח טוב יותר על עסקות בעלי עניין - ומה שהיה הוא שיהיה.

אבל אפשר לעשות זאת אחרת. בראש ובראשונה, על ההליך התחרותי להיות בגדר חובה ולא רשות. בנוסף, יש לקבוע כי ועדת הביקורת תחויב לקבל את חוות דעתו של מומחה בלתי תלוי, הנעדר זיקה לחברה או לבעל השליטה, ואשר יעריך את תרומת העסקות האפשריות לטובת החברה.

חוות דעת עצמאית כזו, המקובלת בארה"ב, תוסיף ממד של פיקוח חיצוני ונטול פניות על עסקות בעלי עניין, ותבחן עד כמה הן תורמות לטובת החברה.

תיקונים ברוח זו ייתנו שיניים ליוזמת הממשלה, ומי שבכוחו להובילם הוא יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני. ח"כ גפני היה זה שלחץ בזמנו על הממשלה להקים את ועדת הריכוזיות, וכעת הכדור מונח לפתחו להבטיח כי המאבק לצמצום הריכוזיות יוביל לשינוי בשטח.

הכותב הוא מרצה למשפטים וראש הקליניקה לאינטרס הציבור בשוק ההון שבמרכז האקדמי למשפט ולעסקים

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות