קרן השפע של הבנקים בחסות בנק ישראל

הבנקים גובים סכומים גבוהים פשוט כי הם יכולים לאור חוסר יכולת ההתמקחות של הצרכנים

אהוד פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

והרי סקופ שטרם פורסם מהמלצות ועדת זקן לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות: בנק ישראל מציע הקמת קרן סיוע לבנקים בהיקף של 3 מיליארד שקל על ידי ציבור הצרכנים. החדשות הרעות: הקרן כבר כאן והצרכנים כבר משלמים לה מזמן. בנק ישראל רק מציע להנציח אותה.

בימים הקרובים תפרסם ועדת זקן להגברת התחרות בענף הבנקאות את המלצותיה. לא ניתן להתעלם מן השאלה מדוע נדרש בנק ישראל להקים ועדה שכזאת, שכן הוא ממילא מצויד בכל הסמכויות והידע להגברת התחרות ולטיפול בחסמי תחרות. תזכורת קצרה: במגזר משקי הבית לא קיימת תחרות בין הבנקים וכתוצאה מכך הצרכנים משלמים עמלות וריביות גבוהות.

אחד הגורמים העיקריים להעדר התחרות במגזר זה הוא חוסר ההתמקחות של הצרכנים עם הבנק על מחירי השירות הנגבים מהם וחוסר האיום מצידם במעבר בנק. זאת בגלל חוסר יכולתם להשוות את מחירי השירותים בין הבנקים השונים: המחירים מוצגים לציבור בערבוביה של עמלות בש"ח וריביות באחוזים, דבר המסכל יכולת השוואה אצל 70% מן הצרכנים (בהתאם למחקר של מכון גיאוקרטוגרפיה עבור המועצה לצרכנות).

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראלצילום: אפלבאום תומר

מחירו של חסם תחרות זה לצרכנים מוערך במיליארדים של שקלים בשנה. הבנקים גובים סכומים גבוהים אלה כי הם פשוט יכולים, לאור חוסר יכולת ההתמקחות של הצרכנים. בחקירתה של רונית קן, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, כנגד הבנקים היא קבעה זאת במפורש, לאחר שגילתה מסמך שבו מסביר בנק הפועלים לבנק לאומי מדוע תימחר עמלה מסויימת כפי שתימחר - העמלה משקפת את הכלל התמחורי "לעולם תיקח". ניתן היה לצפות שהגורם השלטוני המפקח על הבנקים, בנק ישראל, יטפל בחסם התחרות וישים קץ למצב הבלתי נסבל.

כך עשה לדוגמה משרד התקשורת בתחום הסלולר, כשטיפל אחד לאחד בכל חסמי התחרות והצליח להתניע תחרות בתחום די דומה במאפייניו. את התוצאות אנו רואים היום בתחרות זו על ליבו של הצרכן - בהצעות אטרקטיביות ובמחירים מוזלים.

לצערנו, במקום לטפל בבעיה בנק ישראל הופך לחלק ממנה על ידי מתן חסות לבנקים והתעלמות מרווחת הצרכנים. נגיד בנק ישראל מנמק את העמדה האנטי צרכנית של הבנק בשלוש סיבות: חשש ליציבות הבנקים, הצורך של הבנקים להרוויח כדי להיות מסוגלים לתת אשראי לציבור ושמירה על העיקרון הקובע כי יש זכות לעסק לגבות תשלום עבור מתן שירותים.

ייאמר מיד: שלושת העקרונות של הנגיד חשובים ומוסכמים גם על המועצה לצרכנות ואין שום סתירה בינם ובין פתרון הבעיה המוצע על ידי המועצה. הצעת חוק שיזמה המועצה לצרכנות להסרת חסם התחרות הזה מובלת בכנסת על ידי 21 ח"כים משלל סיעות הבית ובהם 6 ראשי ועדות בהם יו"ר ועדת הכלכלה, יו"ר ועדת הכספים ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

ההצעה קובעת כי בנק לא יגבה עמלות עו"ש במקרה שהוא מרוויח כבר מחשבון העו"ש באמצעות הריביות שהוא גובה. מחיר השירות הבנקאי במקרה כזה יעמוד על גובה הריבית בלבד ויהיה לפיכך בר השוואה.

הצעת החוק שצפויה לפטור מעמלות עו"ש כמחצית מן הצרכנים, תמנע מהבנקים הכנסות בסכום המוערך ב-450-400 מיליון שקל בשנה, בשעה שהכנסותיהם בשנת 2011 עמדו על יותר מ-41 מיליארד שקל (!). בכך מהווה הצעת החוק פשרה מאזנת בין ביטול גורף של עמלות העו"ש שהיה מקנה לכלל הצרכנים יכולת השוואה לבין זכות הבנק לגבות תשלום עבור שירותים.

מודל זה נהוג בעולם המערבי ותואם, כאמור, גם את שלושת העקרונות של נגיד בנק ישראל. בנסיבות אלה, הגיע הזמן שבנק ישראל ימלא את תפקידו, יהפוך להיות חלק מן הפתרון ויתמוך בהצעת החוק להסרת חסמי ההשוואה ולקידום התחרות בענף הבנקאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker