הקץ לחלומה של האם היהודייה: תואר אקדמי לא מבטיח הצלחה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקץ לחלומה של האם היהודייה: תואר אקדמי לא מבטיח הצלחה

תואר אקדמי בישראל נהפך למטרה בפני עצמה ונהיינו למובילים במספר התארים לנפש - המשק לא זקוק לעוד תיאוריה, אלא למעשה

15תגובות

תואר אקדמי בישראל נהפך להיות מטרה בפני עצמה, וברוב המקרים סטודנטים שוכחים שהתואר הוא בסך הכל אמצעי לרכישת מקצוע ופיתוח קריירה.

ייתכן שהדבר נובע מהחלום של כל אם יהודייה שהבן שלה ילמד באוניברסיטה. בפועל, התוצאה היא שישראל נהפכה למובילה בעולם במספר התארים האקדמיים לנפש, כשרק נורווגיה מקדימה אותנו במעט. ואולם האם באמת התואר האקדמי הוא גם המפתח להצלחה בחיים?

כל אחד מאתנו מכיר את האקדמאים העובדים במקצועות שונים מאלה שלמדו - בעלי תארים במדע המדינה, סוציולוגיה וקרימינולוגיה, שלא לדבר על מדעי הרוח השונים, עובדים בשלל תפקידים הרחוקים מרחק מזרח ממערב ממה שלמדו באוניברסיטה. גם מי שלומדים מקצועות אקדמיים מובהקים יותר, כמו פסיכולוגיה, אינם יכולים למצוא עבודה בתחום מבלי שימשיכו ללימודים גבוהים יותר, ואפילו עורכי דין שנפלטים לשוק התעסוקה נאלצים למצוא עיסוק אחר ונותרים אך ורק עם התואר עו"ד שהם נושאים לפני שמם.

לפיכך, אולי באמת הגיע הזמן שהאמא היהודייה תגוון מעט את החלום, כי ברוב המקרים בן הנדסאי שסיים לימודי תעודה בלבד, ירוויח הרבה יותר מבן שלמד היסטוריה, ומנהלת חשבונות לא תביא פחות פרנסה מאחותה שלמדה עבודה סוציאלית, כנראה שאף יותר.

תארו לכם איך מרגישה אותה אמא כאשר בנה עורך הדין מנסה נואשות לחפש עבודה ולא מוצא, מכיוון שהוא מתמודד מול כמה אלפי בוגרי משפטים נוספים שיצאו לשוק העבודה יחד אתו. הכלכלה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט אינה בנויה אך ורק על האקדמיה, אלא לא פחות על המקצועות היישומיים, כמו ההנדסאים, הטכנאים, החשמלאים ומנהלי החשבונות.

במציאות הישראלית של המרדף אחר התואר האקדמי, דווקא בוגרי מקצועות אלה הופכים למבוקשים יותר, וכמידת הביקוש - כך גובה ההכנסה. מנהלי חשבונות שמסיימים את לימודי התעודה תוך פחות משנה יוצאים לשוק העבודה ובטווח זמן של שלוש שנים הם מתקדמים הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כלכלית. באותו הזמן, הסטודנט לסוציולוגיה מסיים את לימודיו רק אחרי שלוש שנים, ומתחיל לחפש עבודה מבלי שהוא מציג בקורות החיים שלו ניסיון תעסוקתי. אין זו שאלה מי מבין השניים ירוויח יותר, זאת למרות שבעל התואר האקדמי הוא לכאורה משכיל יותר.

מנקודת מבט של המשק, הוא אינו זקוק לעוד תיאוריה אלא למעשה, ומי שישכיל לרכוש לעצמו את הכישורים המעשיים ייהנה מהכיוון שאליו צועד המשק. בזמן שהסטודנט לקרימינולוגיה שורף את מרבית שנות לימודיו על תיאוריה, ההנדסאי לעומתו, מקבל כלים מעשיים ליציאה לשוק העבודה בטווח זמן קצר הרבה יותר. בחלק גדול מהמקרים ההנדסאי מתחיל את עבודתו המעשית כבר בתחילת לימודיו. בסיומם, הוא מחזיק בתעודה חדשה וברקורד של שלוש שנות ניסיון, בעוד הסטודנט לקרימינולוגיה יסיים את לימודיו שנים אחרי ועלול שלא לזכות לעבוד יום אחד בחייו בתחום שלמד.

עם השנים תואר אקדמי נהפך להיות סוג של סמל סטטוס, כמעט כמו מכונית יוקרתית, אך מה בין סטטוס לבין תלוש המשכורת. בסופו של דבר המטרה של כל אחד מאתנו היא להתפרנס בכבוד. לכן, כדאי שנתרכז פחות בסמלי סטטוס ומעמד ונחזור למהות. ובענייני מהות, במציאות הישראלית יש ביקוש רב לבעלי תעודה מקצועית, שיהיו מוכנים לוותר על הסטטוס המדומה שבאקדמיה לטובת הרווחיות שבמקצועיות.

הכותב הוא מנכ"ל המכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות