אגדה ושמה סודיות בנקאית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אגדה ושמה סודיות בנקאית

יותר ויותר הוראות דין מחייבות את הבנקים למסור מידע אודות לקוחותיהם

תגובות

בתחילת 2013 ייכנס לתוקף החוק האמריקאי FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act), שבמסגרתו יידרשו בנקים בעולם, לרבות הבנקים הישראליים, למסור לשלטונות המס בארה"ב מידע על לקוחות שהם בעלי אזרחות אמריקאית. בנקים שלא ישתפו פעולה, יהיו כפופים לסנקציות חמורות. העניין נבדק כעת על ידי המפקח על הבנקים, ששוקל להמליץ לממשלה להסדיר את הנושא מול הרשויות האמריקאיות, ולפרסם הוראות מחייבות לבנקים.

אחת החובות העיקריות של הבנק כלפי לקוחו היא סודיות בנקאית. במסגרת הסודיות, מצווה הבנק לשמור בסוד כל מידע הקשור לפעילות הפיננסית של הלקוח, ולא לגלות אותו לצד שלישי ללא הסכמתו. אפילו מידע על כך שהלקוח הוא בעל חשבון בבנק אסור לגילוי. ואולם חובת הסודיות הבנקאית אינה מוחלטת. אחד החריגים לה הוא "חובת גילוי מכוח דין". אם קיימת הוראת דין המחייבת את הבנק למסור מידע אודות לקוחו, אזי לא רק שמותר לבנק, אלא הוא חייב, למסור את המידע המבוקש.

כספומט
סי די בנק

במשך השנים חל כרסום במעמד הסודיות הבנקאית. יותר ויותר הוראות דין מחייבות את הבנקים למסור מידע אודות לקוחותיהם. דוגמה בולטת היא חוק איסור הלבנת הון, המטיל על הבנק חובה לדווח ביוזמתו לרשות לאיסור הלבנת הון על שורה של עסקות מעל סכום כספי מסוים המבוצעות על ידי הלקוח, וכן על כל עסקה "שלאור המידע המצוי בידי הבנק, נחזית כבלתי רגילה".

גופים נוספים רשאים לדרוש מידע מהבנק, כמו המשטרה, שלטונות המס, בנק ישראל, רשות ניירות ערך ובתי המשפט, לרבות במסגרת דיון משפטי שהבנק כלל אינו צד לו, ההוצאה לפועל והחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה. בכל המקרים האלה המידע נמסר לרגולטור או לרשות השלטונית לצורכי חקירה, פיקוח או אכיפה. ואולם הבנקים מחויבים למסור מידע גם לצרכים ציבוריים מסחריים: למשל, חובתם למסור מידע על פי חוק צ'קים ללא כיסוי או על פי חוק שירות נתוני אשראי (שבאחרונה אף קוראים להרחבתו).

פרט לריבוי הוראות הדין המחייבות את מסירת המידע, מתעוררת בעיה של זליגת המידע לגופים נוספים. חלק ניכר מהחוקים האלה מאפשרים לרשות שקיבלה את המידע מהבנק להעבירו לרשויות ולגופים נוספים במדינה ובחו"ל.

אין בכוונתי לטעון כי הסודיות הבנקאית צריכה להיות מוחלטת או כי חובות הגילוי על פי דין אינן מוצדקות. רובן ככולן משרתות אינטרס ציבורי חשוב, ומכאן ההצדקה לפגיעה בזכות הפרטיות של הלקוח. הבעיה היא שציבור הלקוחות אינו תמיד מודע לעניין. על הציבור להבין שהמידע המצוי אודותיו בבנק וחוסה, לכאורה, תחת המטרייה של "סודיות בנקאית", הוא מידע הפרוץ כמעט לכל עבר. החוק האמריקאי החדש (FATCA) הוא רק דוגמה נוספת בעניין.

הכותבת היא ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות