עורכי דין אינם שוטרים; לא צריכים לדווח על לקוחות

בהתאם לתיקון חוק איסור הלבנת הון יחולו חובות דיווח על נותני שירותים עסקיים

אבי נוב

אם יתקבל התיקון החדש לחוק איסור הלבנת הון, עורכי הדין בישראל יתחילו בקרוב לדווח על לקוחותיהם המבצעים פעולות פיננסיות שונות . מדובר בפגיעה משמעותית בחיסיון עורך דין-לקוח, באמון בין הצדדים ובזכויות האזרח.

בהתאם לתיקון חוק איסור הלבנת הון, שהתקבל בוועדת השרים לחקיקה, יחולו חובות דיווח על נותני שירותים עסקיים ביחס לפעולות בעלות אופי פיננסי המבוצעות עבור הלקוח. על עורכי דין יחולו חובות זיהוי והכרת הלקוח כתנאי לעשיית פעולה ברכושו, וחובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות ברכוש הלקוח, כמו קנייה ומכירה של מקרקעין או עסקים והקמת תאגידים.

צילום: אלי הרשקוביץ

היוזמה לתיקון החוק היא של הרשות לאיסור הלבנת הון, הטוענת כי משרדו של עורך הדין עשוי לשמש כעיר מקלט להלבנת הון. עמדה שערורייתית זו היא תוצאה של לחצים מ-OECD, הדוחף להרחבת התחולה של החוק לאיסור הלבנת הון הישראלי גם על עורכי דין.

אמנם OECD ממליץ על הרחבת התחולה על עורכי דין, אך מדינות החברות בארגון עושות כל מאמץ שלא ליישם המלצה זו. אם ההוראה אינה מיושמת בכל מדינות OECD, מדוע צריכה ישראל להיות אור לגויים בעניין?

הטלת חובת הדיווח על עורכי דין פוגעת בחיסיון עורך דין-לקוח ובאמון שבין הצדדים. כך נהפכים עורכי הדין לבלשים וחוקרים בשירות הרשות לאיסור הלבנת הון. אם יתקבל התיקון לחוק, לקוחות יחששו לפנות לעורכי דין ויבצעו אותן פעולות באמצעות גורמים מתווכים אחרים, שישמחו להיכנס לשוק החדש שייפתח בפניהם.

התוצאה היא שבמקום לקבל ייעוץ משפטי, רבים יפעלו ללא ייעוץ ויהיו חשופים להתעמרות מצד הרשויות. תפקידו של עורך הדין אינו מצומצם לייעוץ בענייני חוקים ופרשנותם, אלא כולל גם הגנה על האזרח מפני העוצמה השלטונית. התיקון לחוק יפגע קשות בתפקידו הציבורי של עורך הדין להגן על זכויות האזרח, לרבות זכויות הקניין.

מעבר לכך, הטלת חובות דיווח על עורכי דין מהחשש, כביכול, שעבריינים יעשו בהם שימוש לצורך הלבנת הון אינה הפתרון לבעיה. אם עורך דין משתף פעולה עם הלקוח שלו במודע, הוא מבצע עבירה פלילית; ואם עורך הדין אינו יודע מה מהות הפעולות שמבצעים הלקוחות, הרי שהוא לא ידווח על מה שאינו ידוע לו.

הרשות לאיסור הלבנת הון אינה מסתפקת בהטלת חובת דיווח על עורכי דין, אלא יוזמת תיקון נוסף לחוק, שיאפשר לגורמי החקירה ברשות המסים לפנות בבקשה לקבלת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון, המחזיקה מידע רב מהבנקים בישראל. תיקון זה ייעשה במקביל לקביעה שגם עבירות מס ייחשבו לעבירות מקור. כיום יש רשימה סגורה של עבירות מקור שחוק איסור הלבנת הון חל עליהן, והיא אינה כוללת עבירות מס.

שני התיקונים האמורים לחוק לאיסור הלבנת הון יקנו לגופי השלטון עוצמה רבה שתפגע דווקא באנשים ישרים, ובמיוחד יגרמו לבריחת הון רב מישראל למדינות אחרות, שבהן מקפידים יותר על חיסיון עורך דין-לקוח ועל סודיות בנקאית.

הכותב הוא ד"ר למשפטים ועורך דין לדיני מסים ומיסוי בינלאומי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker