האוניברסיטאות מזניחות את ההוראה, המכללות לא - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוניברסיטאות מזניחות את ההוראה, המכללות לא

אוניברסיטאות בישראל רואות את תפקידן המרכזי במחקר - ומי שתופס את מקומן הן המכללות

20תגובות

במאמר שפורסם מעל דפים אלה ("האם איכות ההוראה במכללות גבוהה יותר", 10.4.12), טוען בני פפרמן, סמנכ"ל מינהל וכלכלה במשרד התמ"ת, כי הערכת איכות ההוראה באקדמיה על ידי סטודנטים היא חסרת ערך, מאחר שלסטודנטים אין היכולת להעריך את ההוראה שהם מקבלים, ובוודאי לא בזמן לימודיהם. זוהי טענה מוכרת שנשמעת לא פעם באקדמיה, בעיקר על ידי מרצים שאינם שבעי רצון מההערכה שהם זוכים לה מהסטודנטים ומהציונים הנמוכים שאלה מעניקים להם.

ואולם, מחקרים רבים מצביעים על מהימנות התוצאות של הערכות אלה, ומפריכים מיתוסים שגורים ולפיהם הסטודנטים מעניקים ציונים גבוהים למרצים בקורסים קלים וכן הלאה. אני מזמין את מי שהנושא בדמו לקרוא, למשל, את מחקריה של ראש המרכז לקידום איכות ההוראה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' נירה חטיבה, ולהתרשם בעצמו.

השאלה החשובה באמת, שבה צריך הדיון הציבורי להתמקד, היא למה האקדמיה לא מקדישה יותר משאבים למדידה ולשיפור איכות ההוראה. הרי תפקידה של האקדמיה הוא לייצר ידע חדש על ידי מחקר, ולהפיצו על ידי הוראה. האוניברסיטאות בישראל רואות את תפקידן המרכזי במחקר - ואולי טוב שכך - אך ככל שהן מזניחות את ההוראה, מי שתופס את מקומן הן המכללות הציבוריות והפרטיות, שבהן לא מתבצע מחקר ושכל מאמציהן מופנים להוראה איכותית.

לא סתם חלה בעשור האחרון נהירה למכללות, שכבר חלפו על פני האוניברסיטאות במספר הסטודנטים שלומדים בהן. ולא סתם זוכות המכללות להערכה גבוהה יותר של הסטודנטים בכל תחומי הפעילות - מנהלה, תמיכה, הוראה ועוד - מרוב האוניברסיטאות.

פפרמן טוען כי הדרך הטובה ביותר למדוד את איכות ההוראה במוסדות האקדמיים היא לבחון את שביעות הרצון של בוגריהם כמה שנים לאחר סיום לימודיהם, וגם לשאול את המעסיקים באשר לאיכותם של אותם בוגרים. המעניין הוא שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה להשכלה גבוהה ערכו סקרים כאלה בעבר. למרבה הפלא, שביעות הרצון של הבוגרים בסקרי הלמ"ס היתה דומה לשביעות הרצון של הסטודנטים בסקרי התאחדות הסטודנטים.

איך לא שמענו על זה? כי זה מידע שבאקדמיה הישראלית מעדיפים להצניע. המועצה להשכלה גבוהה הפסיקה לתקצב את הסקרים, שעלותם כמיליון שקל בלבד בשנה מתוך תקציב של יותר מ-7.5 מיליארד שקל של האקדמיה. הרעיון של פרסום המידע הרלוונטי לצעירים שרוצים לבחור היכן ללמוד באתר אינטרנט מרכזי, כמקובל בעולם, לא נשמע במחוזותינו.

כעת עומדת בפני האקדמיה הזדמנות גדולה להשתפר: לאחר לחץ ממושך של נציגי הסטודנטים במועצה להשכלה גבוהה, התקבלה לפני כחודשיים פה אחד החלטה על הקמת ועדה מקצועית שתבחן את הדרכים להעריך ולשפר את ההוראה באקדמיה. ועדה זו, שיישבו בה נציגי סגל, סטודנטים ומוסדות אקדמיים, תציג בפני המועצה המלצות שעשויות להיות נקודת ציון ביחסה של האקדמיה להוראה. שהרי מה הטעם בייצור ידע חדש אם איננו מצליחים להפיצו כהלכה?

הכותב הוא נציג הסטודנטים במועצה להשכלה גבוהה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות