האם נזכה לראות את שריל סנדברג הישראלית?

יש לעודד מדיניות לקידום נשים ושילובן בעמדות מפתח - הן במוסדות אקדמיים והן בגופים ציבוריים ועסקיים

אלי אייזנברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
אלי אייזנברג

עם שווי מניות המוערך ב-1.6 מיליארד דולר, משרה נחשקת כמספר 2 בפייסבוק ו-200 אלף צפיות להרצאותיה ביוטיוב, שריל סנדברג נהפכה לשם דבר. מעבר לקריירה המזהירה שלה, בהופעותיה הפומביות סנדברג לא חדלה מלדבר על דבר אחד: נשים. כיצד נשים צריכות ויכולות לשאוף גבוה יותר, להילחם חזק יותר ולהעפיל לצמרת. סיפורה האישי מהווה מקור השראה לכך.

בישראל נשים אמנם הגיעו בשנים האחרונות לעמדות בכירות בכלכלה - הנה, בימים אלה התבשרנו על מינוי רקפת רוסק-עמינח כמחליפה של גליה מאור בניהול בנק לאומי; ולתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר מונתה מיכל עבאדי-בויאנג'ו; ועופרה שטראוס ושרי אריסון ממלאות כבר שנים תפקידים בכירים בעולם העסקים. אלא שבכל הנוגע לענפי הטכנולוגיה, אופק קידומן של נשים נראה קודר.

לפי הלמ"ס, 78% מהנשים העובדות בישראל מועסקות בתחומים הנחשבים נשיים: הוראה, פקידות, אחיות סיעוד ועוד. ההשלכות שיש לכך על פערי השכר במשק חמורות: בעוד שרוב הפקידות והמטפלות מרוויחות בממוצע 5,497 שקל לחודש, המעטות שעובדות במקצועות הנחשבים גבריים מרוויחות בממוצע 8,460 שקל. זה הסיפור כולו על רגל אחת: רוב הנשים משתרכות מאחור בשוק העבודה משום שהמקצועות שלהן נחשבים פחות ומתגמלים פחות, לעומת המקצועות ה"גבריים", ובראשם המדע והטכנולוגיה.

שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוקצילום: בלומברג

מנקודת ראות של המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, מהווה אוכלוסיית הנשים פוטנציאל של הון אנושי לא ממומש. בחינת מספר הנשים בסטארט-אפים, בתעשיות ההיי-טק ובפקולטות להנדסה, מעלה נוכחות נשית נמוכה. שיעור הנשים בעלות תארים אקדמיים במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הוא 28%-37%, ובמקצועות ההנדסיים השיעור אף נמוך יותר: 26%. שיעור הנשים העוסקות בתחומי מדע וטכנולוגיה בישראל הוא כ-25%, ואילו שיעור העובדות בתעשיות ההיי-טק (כולל משרות שאינן מדעיות-טכנולוגיות) הוא 30%-35%, כשרובן בתחום התקשורת; ואילו ייצוגן בתחומי מחשוב, מחקר ופיתוח נמוך ביותר.

כמו תמיד, הכל מתחיל בחינוך. הטכנולוגיה והמדע הם שפה שמי שרוכשת אותה בגיל צעיר משפרת את סיכויה להשתלב כאשה בוגרת בתעשיית ההיי-טק, המחשבים, האלקטרוניקה או ההנדסה. השקעה בחינוך מדעי-טכנולוגי היא אפוא המפתח לא רק לכך שיהיו לנו מהנדסים ומתכנתים טובים יותר, אלא גם לצמצום הפערים בין נשים לגברים ולהגדלת השוויון בשוק העבודה.

משרד החינוך זיהה את השינוי, ולפני כשנה הודיע על השקעת 250 מיליון שקל במטרה להגדיל ב-30% את מספר התלמידים בחינוך המדעי-טכנולוגי. זה צעד בכיוון הנכון, אך יש ללוות אותו בצעדים ממשיים לעידוד ולקידום נערות במתודולוגיות של הוראה ולמידה המתאימות יותר להן, כמו עבודה בקבוצות בפיתוח פרויקטים ועבודה התנסותית. באמצעות תוכניות התערבות ייעודיות יש לעודד נערות ללמוד מקצועות כמו מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה - ואף לעסוק בהם בעתיד. תוכניות אלה מטפלות באופן הוליסטי בתחומים שונים במקביל: הגדלת אוכלוסיית הבנות הבוחרות ללמוד מתמטיקה ומקצועות מדעיים וטכנולוגיים, קידום הישגיהן האובייקטיביים בתחומים אלה, שינוי תפישות - הן של הבנות והן של המבוגרים המשמעותיים סביבן (הורים וצוות חינוכי), והשפעה על דרך קבלת החלטותיהן לעתיד.

בנוסף, יש לעודד מדיניות לקידום נשים ושילובן בעמדות מפתח - הן במוסדות אקדמיים והן בגופים ציבוריים ועסקיים. באמצעות מתן כלים וסביבה המאפשרת השתלבות במקצועות יוקרתיים ורווחיים, נאפשר את הגדלת תרומתן של נשים לכלכלת המדינה והפיכתן לגורמי השפעה על החברה בישראל. בכך נסייע לפרוץ את תקרת הזכוכית ונרוויח כולנו כלכלה יעילה, מגוונת ושוויונית יותר.

ד"ר אייזנברג הוא סמנכ"ל וראש מינהל למו"פ ולהכשרה של רשת אורט ישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker