המחיר האישי של הזהות הוירטואלית - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחיר האישי של הזהות הוירטואלית

מרוב אפשריות יש תחושה של פספוס תמידי; צריך להיות כל הזמן מעודכנים

6תגובות

כמעט לכולם יש טלפונים חכמים, וכמעט כולם משתמשים בהם כל הזמן - בפייסבוק, בסמסים, במשחקים ובמיילים. לפעמים אנשים גם מדברים בטלפון.

לקראת ההנפקה הציבורית של חברת האינטרנט הגדולה בהיסטוריה, פייסבוק, נעשו כבר סיכומים רבים. ואולם יש זווית נוספת: מה עושה הרשת החברתית שקמה לפני שמונה שנים לנו כבני אדם ולחיינו; ומדוע דווקא היא הצליחה במקום שאחרות כשלו. במלים אחרות: הפסיכולוגיה של הרשתות החברתיות.

בלומברג

מומחי תקשורת דיגיטלית טוענים כי פייסבוק פרצה הודות להמצאה קטנה אך גאונית - שורת הסטטוס. בשורה זו המשתמשים מעדכנים את חבריהם לגבי עצמם באופן שוטף. עדכון הסטטוס הוא למעשה שחזור של החיים מחוץ לאינטרנט: אנו מעדכנים את החברים שלנו באשר למצבנו באופן שוטף ובזמן אמיתי. טוויטר, בתורה, לקחה זאת צעד קדימה והגבילה את הציוץ ל-140 תווים. ואכן יש הקוראים לטוויטר "פייסבוק על קראק".

שורת הסטטוס היתה אחת מפריצות הדרך הפסיכולוגיות של פייסבוק: היא דימתה שיחה יומיומית ואף שיכללה אותה, בכך שאיפשרה הוספת תמונות, לינקים, משחקים ואפליקציות, ושמירתם במעין יומן כרונולוגי מתעדכן. אך פייסבוק והרשתות החברתיות יוצרות מציאות פסיכולוגית עמוקה ומורכבת הרבה יותר.

תיאורטיקנים גורסים כי הרשתות החברתיות עוזרות לנו ליצור זהות וירטואלית שקיימת רק שם. הרי לבסוף, הפנים שאנו מציגים מול החברים שלנו בפייסבוק הם הפנים שאנו בוחרים להציג להם. לפעמים זהות זו חופפת לזהותנו האמיתית, ולפעמים היא שונה מאוד. ריבוי האפשרויות דורש מאתנו להשתנות ולעצב עצמנו מחדש, כלומר להגיע לאני האידיאלי שקבענו לעצמנו, או שהחברה הציבה לנו.

לכך יכול להיות גם מחיר אישי כבד - מרוב אפשרויות, יש תחושה של פספוס תמידי, שתמיד אפשר לשפר עוד. כל הזמן דברים מתרחשים, כל הזמן צריך להיות מעודכנים, במעין שרשור אינסופי. כל פעם מישהו אומר את משפט המחץ שלו וזה יוצר קתרזיס תמידי, מעבר אין סופי משיא לשיא.

אחד הסימפטומים של אותו קתרזיס תמידי הוא האלימות הגואה באינטרנט. בהקשר זה יישר באחרונה משרד החינוך קו עם הנהלת פייסבוק, והגביל את גיל החברים ברשת ל-13, אך למעשה ילדים רבים פשוט מזייפים את גילם ונרשמים לאתר. ואולם הבעיה אינה בטכנולוגיה, אלא באנשים. יש להעלות את המודעות לסכנות, לא להרחיק את הטכנולוגיה מהם.

לבסוף, קיימות גישות הקוראות תיגר על תחושת הכוח לכאורה שמקבל האדם הקטן באמצעות הרשתות החברתיות, דוגמת פייסבוק. בשנים האחרונות הושמעו דעות שלפיהן הרשתות החברתיות מעודדות דמוקרטיה ומקנות כוח להמונים. ואולם גישות אחרות גורסות כי הרשתות החברתיות אינן אלא משחזרות את המציאות כפי שהיא, ואף מקבעות יחסי כוח פוליטיים ותרבותיים מסוימים.

קחו לדוגמה את מי שירוויח מההנפקה הצפויה של פייסבוק. הגולשים - אותם משתמשים ממעמד הביניים היושבים שעות ארוכות מול המסך ומספקים תוכן אישי - לא מקבלים כל תמורה כספית על השקעתם ומסירת הנכסים הכי אישיים ואינטימיים שלהם; ואילו בעלי ההון - בעלי המניות של החברה - עושים הון עתק על גבם. 5-10 מיליארד דולר לפי שווי של עד 100 מיליארד ליתר דיוק.

הכותב הוא פסיכולוג קליני ובעל הבלוג עיניים פקוחות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם