תגובה למוסף Markerweek: לעולם לא נהיה סקנדינביה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תגובה למוסף Markerweek: לעולם לא נהיה סקנדינביה

אין נושא של ממשלת סקנדינביה שלא מטופל גם בישראל - אך התוצאות אינן כה מוצלחות

תגובות

>> מוסף סוף השנה של Markerweek, המוקדש למדינות שהיינו רוצים להידמות אליהן, הוא מסמך בעל חשיבות רבה, אך מדכא למדי; ברור שישראל אינה דנמרק, שוודיה ופינלנד, אך החמור מכל הוא שהיא גם לא תהיה.

לצפייה בכל כתבות המגזין השנתי שלMaerkerweek לחצו כאן

לכן ההשוואה למדינות אלה אינה רלוונטית עוד לישראל. ישראל לא שם. אין כל סיכוי שבישראל החמה והמפולגת החיים ייראו כמו בסקנדינוויה. בישראל, כמו בכל מדינה, מתקיימים שני משקים - הציבורי והפרטי. הזיקה ביניהם אינה ניתנת להפרדה, הם כרוכים זה בזה ומקרינים אחד על השני. מדינה שהפוליטיקה והמגזר הציבורי בה אינם מתפקדים כראוי ואינם מוערכים על ידי האזרחים, קשה לראותה מצליחה בתחום העסקי.

אייל טואג

ואולם הפלא ופלא, בישראל הצליח המגזר העסקי לפעול, להתפתח ולשגשג, למרות איכותה של המערכת הפוליטית והמינהל הציבורי המקצועי. בישראל קיימת השלמה בעובדה כי המערכת הפוליטית והמקצועית - בכל הרבדים, נשלטת על ידי פעילים, קבלני קולות, מקורבים וועדי עובדים חזקים. אלה הם מי שמושכים בחוטים שנמצאים מאחורי כל החלטה ומאחורי כל מינוי, מכרז והתקשרות - ובעצם מאחורי כל אינטרס. כוחם הרבה יותר גדול מכוחו של לובי בעלי ההון; הם נמצאים בנימים הדקים, בכל פינה ומשפיעים על כל החלטה. אין ללכת שולל אחרי נאומים וכותרות שצבא יועצי תקשורת משוכללים מוציאים מדי יום בשם פוליטיקאים ונבחרי ציבור. זהו "העולם של מעלה" ואין הוא מעיד על "העולם של מטה".

לפי דו"ח התחרותיות העולמי ל-2011, ב"יכולת ליזמות" (Capacity of Innovation) ישראל נמצאת בשורה אחת עם שוודיה, פינלנד ודנמרק. ואולם כאשר אנו פונים למיקום של ישראל מול אותן מדינות בתחום "ביורוקרטיה ממשלתית בלתי יעילה" - ההכבדה על עסקים בישראל מקבלת ניקוד של 19.5, לעומת דנמרק (7.5), פינלנד (12.4) ושוודיה (9.3). בקריטריון של "אמון הציבור בפוליטיקה", ישראל ניצבת במקום 51, כאשר אותן שלוש מדינות נמצאות במקומות 4 עד 14. בקריטריון "משוא פנים בהחלטות של פקידי ממשל רשמיים", ישראל ניצבת במקום 40, ואותן מדינות במקומות 1-9. בקריטריון של "בזבוז בהוצאה הממשלתית", ישראל ניצבת במקום 49, בשעה ששלוש המדינות הסקנדינוויות ניצבות במקומות 10-18.

כלומר, מדובר בשוני מהותי של התנהלות המערכת הפוליטית, שמידרדרת לאורך השנים (בהשוואה למדינות אחרות) ומהווה סיכון אמיתי לצמיחה הכלכלית והחברתית של ישראל.

באתר האינטרנט של משרד האוצר הדני, בעמודה המתארת את יוזמות המשרד, מופיעות ארבע היוזמות הבאות: מרכזי שירות מינהליים, רגולציה טובה יותר, אסטרטגיה של ממשל מקוון וועדה ליחסי העבודה. אין נושא מכל הנושאים האלה שממשלת ישראל אינה מתמודדת עמו - אך התוצאות אינן כה מוצלחות. הטיפול באותם נושאים מתחלק בין משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, ואינו מגיע לידי שלמות המייצרת שינוי אמיתי.

אין ספק שעל ישראל לעבור עוד כברת דרך ארוכה כדי להתנהל בסוג התרבות של אותן מדינות. ספק אם נשנה את התרבות, אך נמשיך להוות מודל לחיקוי בתחום היזמות וההיי-טק, אבל ייתכן שזה לא יספיק לעתיד.

הכותב הוא מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות