ישראל יכולה להצליח במקום בו האמריקאים כשלו - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל יכולה להצליח במקום בו האמריקאים כשלו

התמרוץ הנכון לתעשיית הקלינטק הוא סולינדרה, ואנחנו

5תגובות

אחד האתגרים המרכזיים של פיתוח תעשיית הקלינטק בארץ ובעולם הוא המימון. קידום התעשייה ומציאת פתרונות סביבתיים לטווח הארוך הוא עניין עסקי ואידיאולוגי כאחד.

ארה"ב היתה בין הראשונות בעולם שהרימה את הכפפה כאשר השיקה בשלהי 2008 במסגרת התמריצים של אובמה תוכנית רחבה ונחשקת לתמיכה במו"פ בתחומי אנרגיה מתחדשת בהיקף של כ-83 מיליארד דולר. רובנו נשאנו מבט לתוכנית בעיניים בורקות, תוך תקווה שתוכנית כזו, או לפחות עשירית ממנה, תיושם גם בישראל. הדבר טרם קרה. מה שכן קרה הוא ביקורת רבה על יישום תוכנית התמרוץ של אובמה.

הכרזתה של ענקית הפאנלים סולינדרה על פשיטת רגל תפסה את ענף הקלינטק בתדהמה רבה. הסיבה להפתעה נעוצה בעובדה כי סולינדרה קיבלה מימון חסר תקדים מטעם הממשל האמריקאי - 535 מיליון דולר, תוך הבטחות להצלחתה וליצירת מקומות עבודה עתידיים.

נטען אז כי הממשל האמריקאי היה להוט להראות כי תוכנית התמרוץ מצליחה וההימור על אנרגיה ירוקה הוא נכון. לכן, כנראה שהיה לחץ לאשר מהר את ההלוואה, ולגזור סרטים בחנוכת מפעלי ענק שיניבו מקומות עבודה לאמריקאים. הלחץ הפוליטי (בתוספת אי סדרים נוספים שנחקרים בדבר קשר בין אנשים בחברה לאנשים מהגופים שמאשרים את המענקים), כנראה קיצר את תהליך ה"דיו דיליג'נס" שאמור להיעשות לפני אישור הלוואה בסדר גודל כזה.

מפעל התעשייה האווירית
יאיר ניסן

הסיבה לקריסתה של סולינדרה, שהיתרון התחרותי שלה הוא שימוש מועט בסיליקון, היא צניחת מחירי הסיליקון. החברה הפכה ליקרה יותר מול מתחרותיה הסיניות. ייתכן שבדיקה מעמיקה יותר של הממשל, כולל בדיקת תחזיות ומגמות מחירי הסיליקון והכרה בעובדה שאת הסינים לא ניתן לנצח במגרש שלהם (מגרש המימון האינסופי), היו מובילים להחלטה שונה לגבי אישור ההלוואה. יש לזכור כי הסינים שמו להם למטרה לשלוט בשוק האנרגיה המתחדשת והם פועלים בתחום לפי תוכניות חומש. לכן, הדרך היחידה להתחרות בהם היא דרך פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך.

הרפובליקאים בארה"ב מנסים, בנוסף לניגוח הממשל על מדיניות התמריצים, לתקוף גם את הנהירה אחרי תחום האנרגיה המתחדשת. הם טוענים כי מקרה סולינדרה מוכיח כי אין לתחום תוחלת. מי שמכיר את התחזיות לצמיחה בביקוש העולמי לאנרגיה יודע כי אין לכך שחר. הביקושים לאנרגיה צפויים לזנק בשנים הקרובות, והעובדה כי מדינות רבות אימצו מדיניות של הפחתת פליטות, בנוסף לעצירה המסוימת בפיתוח פרויקטים של אנרגיה גרעינית במספר מקומות בעולם, מביאים למסקנה כי לענף האנרגיה המתחדשת יש פוטנציאל עצום למלא חלק משמעותי מהביקושים הצומחים.

עקב האכילס של תחום האנרגיה המתחדשת הוא העלות הגבוהה יחסית לעומת אנרגיה ממקורות פוסיליים (מאובנים) כמו נפט. זו בדיוק הסיבה לפוטנציאל העצום של תעשיית הקלינטק הישראלית - פיתוחים טכנולוגיים משפרי נצילות ומוזילי עלויות, שיקרבו את האנרגיה המתחדשת למצב, שבו עלות ייצור חשמל ממקורות פוסיליים לא תהיה שונה מהותית מעלות ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

אין ספק כי סולינדרה היא מקרה בוחן שיש ללמוד ממנו, אך אין להסיק מהסיפור הזה כי מענקים אינם הפיתרון לתעשיית הקלינטק בישראל. ההיפך הוא הנכון. תעשיית הקלינטק הישראלית מצמיחה מיזמים טכנולוגיים, עם חדשנות טכנולוגית פורצת דרך - אך הקושי בהשגת מימון לשלבי הפיתוח ומתקני החלוץ הוא גורם הסיכון מספר אחת בענף.

יש צורך בהגברת היקף המענקים למיזמי קלינטק בשלבי הפיתוח, כמובן תוך בדיקה קפדנית של ההיתכנות הטכנולוגית ותחזיות כלכליות. התוכניות החדשות לתמרוץ תחום הקלינטק שאושרו לאחרונה - התוכנית הלאומית לפיתוח תחליפי נפט לתחבורה, התוכנית להפחתת פליטות גזי חממה והתוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית - כוללות אמנם מענקים והטבות למו"פ, אולם גם להטמעה וליישום טכנולוגיות ישראליות חדשות בארץ ובעולם.

מוסר ההשכל מהסיפור של סולינדרה הוא להפעיל שיקול דעת בתעדוף הפרויקטים. יש לתת עדיפות לפתרונות טכנולוגיים פורצי דרך שיוכיחו את היתכנותם הטכנולוגית. פרויקטים שייתנו לישראל יתרון תחרותי בתחום הקלינטק ויהפכו אותו לתחום צומח של יצוא טכנולוגיה בדומה לקטר ההיי-טק בשנותיו הטובות.

רו"ח איתן גלזר הוא שותף וראש מגזר קלינטק ואנרגיה בפירמת רואי החשבון PwC Israel



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות