כ-15 אלף מהנדסים חדשים, היכן שלא ציפיתם למצוא - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כ-15 אלף מהנדסים חדשים, היכן שלא ציפיתם למצוא

מי שדואג לעתיד תעשיית ההיי טק, צריך להפסיק לחפש מתחת לפנס ופשוט להדליק את האור

26תגובות

בכירים בהיי טק מודאגים, מכך שהתעשייה הגיעה לחסם העליון שלה בגלל צפי במחסור במהנדסים. רבים וטובים מציעים דרכים למגר את התופעה ולהערך לעתיד טכנולוגי טוב יותר.

לפעמים, כשמחפשים פתרונות מתחת לפנס - דבר שבדרך כלל אומר מהנדסים יהודים באזור חדרה-גדרה - לא מצליחים לראות את מה שצומח מחוץ לטווח של אלומת האור המרכזית. כשצו השעה הוא להגדיל את היצע המהנדסים, צריך לזכור שתעשיית ההיי טק צריכה את המהנדסים הערבים, כפי שהמהנדסים הערבים צריכים את התעשייה.

בשנה האחרונה התבטאו בכירים בתעשייה, ביניהם יהודה זיספאל, אלישע ינאי, לשעבר מנכ"ל מוטורולה ישראל ואחרים, כי ההיי טק נכנס לתקופה של גידול שלילי שעלול להקטין או לכל הפחות לבלום את גידול התעשייה. הסיבה לכך נעוצה במספר הקטן של בוגרי האוניברסיטאות בתחומים הטכנולוגיים לעומת קצב גידול התעשייה. בשני העשורים האחרונים, מספר בוגרי ההנדסה מהאוניברסיטאות בישראל לא השתנה מהותית - כ-3,300 בוגרים בשנה, אליהם נוספו מתחילת העשור רק כ-4,500 בוגרי הנדסה במכללות.

תעשיית ההיי-טק היא מהנכסים הכלכליים והאינטלקטואליים החשובים בישראל, האחראית ל-40% מהיצוא הישראלי ועובדים בה 11% מכלל השכירים במשק. בנוסף, סביב התעשייה הטכנולוגית מתפתחת תעסוקה נלווית של נותני שירותים ובעלי מקצועות נוספים ביחס של 3 עד 5 עובדים נוספים על כל עובד. לתעשייה גם ערך מוסף מבחינה מיצובית: אנו אוהבים להתגאות בה והיא עושה שם טוב למדינת ישראל בעולם.

בשוק קיימות מספר יוזמות להגדלת היצע המהנדסים. התכנית של זיסאפל מתמקדת בהחזרתם של מהנדסים בני 40-50 שפרשו או נפלטו מהתעשייה בתקופות מסוימות. בנוסף, קיימות תכניות נוספות להכשרת דור העתיד כמו: "עתידים לתעשייה" ו"אופקים להי-טק" השואפת לעודד חיילים משוחררים למקצועות טכנולוגיים.

התכניות המרכזיות לגידול מספר המהנדסים חשובות מאין כמותן, אולם, צו השעה מצריך את בכירי התעשייה, כמו גם את מקבלי ההחלטות, לחשוב מחוץ לקופסא ומעבר ל"מרכז הארץ". עידוד כניסתם של אקדמאים ערבים לתעשייה, הנו פתרון שאת חלקו ניתן ליישם באופן מיידי יחסית והוא זקוק לתכנית אב שאת פירותיה נקטוף בשנים הקרובות. אם תינתן הזדמנות לציבור הערבי המהווה 20% מהאוכלוסייה לממש את חלקו היחסי בענף, יתווספו לתעשייה כ-15 אלף מהנדסים חדשים. זוהי הרזרבה הגדולה ביותר שיש לתעשיית ההיי טק הישראלית היום.

בעשר השנים האחרונות סיימו 2,500 אקדמאים ערבים, תואר ראשון ושני במקצועות המדעים המדויקים (מדעי הטבע שאינם כוללים את מדעי הרפואה). אלו יכולים להיכנס מחר לתעשייה באמצעות הסבה מקצועית קצרה וממוקדת למהנדסים.

בנוסף, בשוק ישנם מאות נוספים שלמדו את המקצועות המבוקשים אך לא נכנסו לתעשייה בגלל חסמים חברתיים וגיאוגרפיים. רובם מתגורר בצפון, כשעיקר התעשייה הטכנולוגית נמצאת במרכז הארץ,

בשונה מהסטודנט היהודי שפעמים רבות הספיק לרכוש ניסיון קצר במשך לימודיו או בצבא, לסטודנט הערבי אין את הפריווילגיה הזאת. בנוסף, הרקע של האקדמאי הערבי לא מוכר למראיין בחברה טכנולוגית, שבזמן שהוא מרפרף בעשרות קורות חיים, הוא לרוב לא יידע להעריך את הרמה התיכון האורתודוקסי בחיפה, לעומת תיכון אלון ברמת השרון, אפילו שמדובר באחד מעשרת התיכונים המובילים בארץ.

צריך לזכור כי ב-3 השנים האחרונות, מספר המהנדסים הערבים בתעשייה גדל פי 3: מסדר גודל של 350 מהנדסים ב-2007 לכ-900 מהנדסים ב-2011. מדובר בגידול משמעותי ותוך זמן קצר מאוד, שמוכיח כי הפוטנציאל קיים, אך עדיין לא ממומש במלואו. חברות כמו גליל סופטוור, באבקום סופטוור, MITSoft וחברת NCS גדלות בנצרת ובסביבה ונשענות על מהנדסים ערבים. מיזמים כמו מענטק וצופן להשמת מהנדסים ערבים, מאפשרים נגישות לכוח אדם מבוקש.

ניתן ויש לפתור את בעיית הביצה והתרנגולת בקרב האקדמאים הערבים והתעשייה. הסיבה כי כיום רק מיעוט מהאקדמאים הערבים פונה ללימודי תכנה וחומרה, מקורה באופק תעסוקתי עמום. הניסיון ההיסטורי של הערבים בישראל הוא שעבודה מכובדת ניתן להשיג לאחר לימודי רפואה ולכן מרבית הבוגרים המצטיינים של התיכונים הערביים המובילים פונים בעיקר דווקא לתחום זה. פתיחת שוק עבודה במקצועות ה-IT לבוגרים ערבים יגדיל מיידית את מספר הניגשים ללימודי ה-IT באוניברסיטאות וישפיע על בחירת מסלולי הבגרות של תיכוניסטים ערבים מצטיינים.

כדי להגיע ליעד, יש לייצר תכניות לעידוד כניסה של ערבים לתעשיית ההיי טק ונגזרותיה, להשקיע בעידוד התעשייה לעבוד גם באזורים בהם נמצא ריכוז האוכלוסייה הערבית כמו בנצרת והסביבה וכן להכין תכניות הסבה ייעודיות למהנדסים מתחומי המדעים ל IT.

כדי להמשיך ולגדול תעשיית ההיי טק הישראלית לא תוכל להיצמד למרכז. על מנת להדביק את הפער שמתחיל להיווצר בין היצע לביקוש, אי אפשר להסתפק יותר בחיפוש מתחת לפנס. זה צו השעה להדליק את האור.

הכותבת היא יזמת טכנולוגית, אשת היי טק ומנכ"לית "צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית", העובד בנצרת
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות