איפה הגילוי בהנחיות רשות ני"ע לתאגידים מדווחים? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איפה הגילוי בהנחיות רשות ני"ע לתאגידים מדווחים?

על-אף הנחיית הגילוי החדשה של הרשות, ייאלצו צרכניהם של המוסדיים לקבל החלטה עיוורת, ולחלופין החלטה מבוססת על שיעור דמי הניהול בלבד

תגובות

הרשות לניירות ערך פרסמה בשבוע שעבר הנחיית גילוי לתאגידים מדווחים, לפיה מעתה תחול עליהם החובה לדווח למשקיעים על אופן ההצבעה של בעלי עניין, נושאי משרה בכירה וגופים מוסדיים באסיפות. הנחייה זו אומנם מספקת לציבור מידע על אופן תפקודם של גופים מוסדיים בהצבעות, אלא שמיקום הגילוי ואופן הצגת המידע לציבור, החשובים לא פחות, אינם נגישים בפועל לכוח השוק המניע את המוסדיים: הצרכנים עצמם.

הרשות מוטרדת מאופן ההשתתפות של גופים מוסדיים בהצבעות, שלדעתה אינו מספק. כשל השוק בהצפת מידע רלוונטי למשקיעים, ותמריצי הגילוי הוולונטרי הקיימים לגבי אופן ההצבעה לא מספיקים כדי לייצר תזרים מידע יעיל. מכאן, שהתערבות רגולטורית בהסדרת שטף המידע מוצדקת וחשיפת המידע על אופן הצבעת המוסדיים עשויה לתמרץ אותם להשקעת מאמץ רב יותר בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע להצבעה.

לפי הנחיית הרשות משבוע שעבר, המידע על התפלגות ההצבעה יפוזר על-פני מכלול התאגידים המדווחים במערכות הדיווח האלקטרוני של הרשות ושל הבורסה לניירות ערך, בזמנים שונים ובהתאם להחלטות העומדות על סדר היום להצבעה. זאת בנוסף לדיווח הקיים לפי הנחיית חוזר האוצר מ-2009, לפיו כל גוף מוסדי ידווח בנפרד באתר האינטרנט שלו על מדיניות הצבעתו באסיפות, וכן על הצבעתו בפועל, שוב בסמוך לאספה וללא השוואה לאופן ההצבעה של המשקיעים האחרים. צירוף הנחיות אלה אמור לספק לכאורה לציבור את כל המידע הנוגע להתנהלות המוסדיים בהצבעות, אך המידע הזמין אינו נגיש בפועל לציבור צרכני הקצה של שוק ההון, באופן שיקל עליו לקבל החלטה מושכלת בכל הנוגע לניהול אחראי ומקצועי לכספו.

צרכן פוטנציאלי המעוניין לרכוש תוכנית פנסיונית, או קרן נאמנות, ואפילו שירותי ניהול פיננסי על-ידי מנהל תיקים הקשור לגוף מוסדי, ייאלץ לכתת רגליו בעבודת מחקר יסודית שתחייב שעות רבות של איסוף מידע הפזור על-פני מאות ואלפי החלטות במקרים שונים ובתאריכים שונים, ולמיינו מיון השוואתי, שיאפשר השוואה יעילה בין הגופים המוסדיים השונים המתחרים על ניהול חסכונותיו. ברור שהעלויות הכרוכות בביצוע מחקר כזה אינן ברות השגה בשביל צרכניהם של הגופים המוסדיים, עמיתים נוכחיים ופוטנציאליים המחפשים גורם מתאים שינהל את חסכונותיהם.

על-אף הנחיית הגילוי החדשה של הרשות, ייאלצו צרכניהם של המוסדיים לקבל החלטה עיוורת, ולחלופין החלטה מבוססת על שיעור דמי הניהול בלבד, במקום לקבל מדד השוואתי שיאפשר החלטה מושכלת ומשמעותית יותר לבחירת שירותי ניהול כספים.

כדי לייצר למוסדיים תמריץ שוק של ממש, נדרש מנגנון לניהול המידע הקיים והזמין והנגשתו לציבור צרכני הקצה של שוק ההון, ואין די בהטלת חובות גילוי נוספות כשלעצמה. למשל, כדאי לשקול לשתף את אגף שוק ההון במשרד האוצר, ולהעביר את פלטפורמת הגילוי - בנוסף לדיווח באתרי הגופים המדווחים - גם לדו"חות התקופתיים הנשלחים לעמיתים ולנתוני ההשוואה הפנסיוניים.

עו"ד שלומית עזגד-טרומר היא שותפה במשרד ליפא מאיר ושות' ומומחית לממשל תאגידי ולדיני ניירות ערך. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בממשל תאגידי מוכוון צרכנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות