חוקים מזיקים וכלים שלובים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוקים מזיקים וכלים שלובים

תגובות

מדינת ישראל לא מסוגלת לספק לאזרחיה סל שרותים סוציאליים בסיסי שלא לדבר על מקיף וכולל. גם אם המחאה החברתית ברחה מהגשם עדיין המשפט הזה כנראה נכון.

במהלך הקיץ עלו דרישות רבות – הורדת יוקר המחיה, שיפור החינוך, שיפור הבריאות, שיפור הדיור היו אולי הקולות הרמים ביותר שהושמעו. לא מעט מאמרים וניתוחים חשובים התפרסמו בקיץ בארץ ובעולם בניסיון להבין ולנתח את המשבר שבו אנחנו נמצאים ,כי על אף שצרת רבים היא נחמת טיפשים, אין ספק שהתרחבות הפערים הכלכליים והקושי של המדינה לתמוך באזרחיה איננה נחלתה של ישראל בלבד.

לקראת הסתיו, חלחלה כנראה התובנה שהמחאה החשובה ביותר, זו שתצמצם את הפערים בצורה היעילה ביותר הינה המחאה על תנאי עבודה, תעסוקה ופרנסה הולמים.

לזכותה של ממשלת ישראל אפשר להגיד שהיא שמה דגש על תעסוקה כבר שנים רבות. המעבר משעור השתתפות של 53% בכוח העבודה לשעור של 58%, שנעשה על פני 6 השנים האחרונות, הוא מרשים ביותר ולא היה מתרחש אם המדינה לא היתה מקצה לכך משאבים. הדגש בתהליך הוא על שני מגזרים שבהם שעור ההשתתפות היסטורית היה נמוך: גברים מהמגזר החרדי ונשים מהמגזר הערבי.

הגל האחרון של המחאה התמקד בעובדי הקבלן ובצדק, מכיוון שתמונת הראי של הגדלת שעור ההשתתפות בכוח העבודה היתה הגדלת מספר העובדים שהם עניים. הנתון שפירסם בנק ישראל כבר לפני שנה, הוא שב-60% מהמשפחות העניות בישראל לפחות אחד מבני הזוג עובד במשרה מלאה והם עדיין עניים.

אל הוואקום שנוצר בין הרצון והצורך של אוכלוסיות מודרות להשתלב במעגל התעסוקה ובחברה ובין היכולת של המדינה לתמוך בתהליך נכנסו מגוון רחב של עמותות. אחת העמותות המרשימות בתחום זה הינה העמותה להעצמה כלכלית לנשים. העמותה מתמקדת באסטרטגיית המיקרו-יזמות המקובלת בעולם כאמצעי להשגת פרנסה ועצמאות כלכלית. אם תרצו העסקה עצמית ככלי חלופי ומשלים לשוק העבודה, דהינו ככלי משלים לאלטרנטיבה של עובדי קבלן שמציעה המדינה.

מאז הקמת העמותה הספציפית הזו, השתתפו בתוכניותיה מעל ל-3,500 נשים מכל המגזרים (יהודיות, ערביות, חרדיות, חד-הוריות וכו') בכ-70 ישובים שונים ובסיועה קמו והתפתחו כ-1,700 עסקים זעירים. לא תופעה קטנה ושולית - כי אם כח אמיתי לשינוי. ולמרות זאת עושה רושם שהמדינה ביד אחת מעודדת וביד שנייה חוסמת. ביד אחת נותנת ובשנייה לוקחת.

המדינה שותפה במיזם זה ובמיזמים דומים באמצעות קרנות שונות כדוגמאת הקרן למפעלים מיוחדים של ביטוח הלאומי, הקרן לפיתוח הנגב והגליל וכו'. היה מקום לחשוב שאם המדינה מקצה ממשאביה המוגבלים למיזם או לעמותה הרי שיהיה לה אינטרס לעודד השקעה נוספת במיזם זה מצד פילנתרופים וקרנות בינלאומיות, אבל זה כנראה הגיוני מידי.

עד היום, משום מה, עמותה זו ועמותות אחרות הפועלות בתחום לא זכו לכך שמדינת ישראל תכיר בתרומות הניתנות להם כפטורות ממס, מה שמגביל את יכולתן להתחרות על כספי התורמים אל מול עמותות אחרות. בנוסף, בימים אלו דנה הכנסת בהצעת חוק שתגביל את היכולת של עמותות לקבל תמיכה ממשלות זרות.

ב-2012 ציפתה העמותה להעצמה כלכלית לנשים לקבל תמיכה בהיקף של 87,296 דולר מקרן ייעודית של ממשלת ארה"ב. התמיכה הזו מהווה 16% מההכנסות הצפויות לעמותה ב-2012.

תחשבו שאין היום בארץ הרבה עמותות ששמו להן את ההיחלצות מעוני למטרה עליונה. זו משימה קרוב לבלתי אפשרית. העמותה להעצמה כלכלית לנשים מתמקדת בנשים בגלל השפעתן על כלכלת המשפחה וחינוך הילדים, קרי הסיכוי שגם הדור הבא יחלץ מהמצוקה.

בכדי להצליח במשימה, התמיכה שמעניקה העמותה הינה ארוכת טווח, ונמשכת לפחות 5 שנים מתחילת הפעילות העסקית. הניסיון המצטבר הוא, שהליווי ארוך-הטווח מגדיל בצורה משמעותית מאוד את הסיכוי של העסק הזעיר לשגשג ולהתפתח ושל האשה והמשפחה להישאר עם הראש מעל המים גם אם תום תקופת הליווי והסיוע הצמוד.

אנחנו רוצים צדק חברתי, אנחנו רוצים לצמצם את הפערים החברתיים, אנחנו לא רוצים עובדי קבלן. אנחנו מבינים שהשמיכה קצרה ומדינת ישראל איננה יכולה לספק את כל התקציב הנדרש, אבל גם לעמותות המקבלות הכרה וזוכות בפרסים כמו פרס יושבת ראש הכנסת לאיכות חיים לשנת התשס"ח, נגביל את מקורות המימון בכך שנחסום את יכולתן לקבל תרומות מחו"ל.

נעביר חוקים פופוליסטים ונתעלם מחוק כלים שלובים שאומר שכל המים במערכת יכולים לעלות לרף הגבוה ביותר אם נשלב מערכות, אבל באותה מידה אם נעביר חוקים פוגעים ונעשה חורים המים מכל המערכת ירדו, גם אם יש רק חור אחד ההשפעה היא מערכתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות