איך לקבל שכר בחברת ארנק

באחרונה דחה בית משפט ניסיון של יו"ר דירקטוריון לייחס ל"חברת ארנק" שהקים הכנסה ששולמה לו אישית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

>> במשק נפוצה התופעה של שימוש בחברה כדי לתת שירותים, שהם במהותם שירותים אישיים. כך פועלים דירקטורים, מנכ"לים ונותני שירותים בכירים אחרים. מטרתם פשוטה: הואיל ושיעור מס החברות נמוך משיעור המס הפרוגרסיבי על הכנסות היחיד, נוח לאגור רווחים בחברה תוך תשלום מס נמוך, עד לחלוקתם כדיווידנד, שעליו חל מס נוסף בשיעור 25%. חלוקת הרווחים כדיווידנד חוסכת דמי ביטוח לאומי, שמוטל על שכר אך לא על דיווידנדים. חברות אלה מכונות "חברות ארנק", ובמסגרת המלצות ועדת טרכטנברג נכללה המלצה לטיפול באותן חברות.

חשוב לכן להקפיד שההכנסה אכן תיוחס לחברה ולא ליחיד הפועל מטעמה. בעיה זו התעוררה בעניין שנדון באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה. הנישום טען כי כל ההכנסה ששולמה לו היתה דמי ניהול, שהפיקה חברה בבעלותו. בית המשפט הגיע למסקנה כי מקבל התשלום היה הנישום עצמו. התשלום בוצע לחשבונו האישי, ולא לחשבון החברה, ובא לסלק חוב שנוצר בעקבות הסכם בין הנישום לבין המשלם. החברה לא היתה צד להסכמים שהניבו את החוב, ומשלא זכתה בכל תשלום, ממילא גם לא הוציאה חשבונית למשלם. עוד התברר, כי לנישום היתה חוות דעת מאת רואה חשבון, שלפיה התשלום הגיע לו אישית, בגין פעילות עבור המשלם.

טענת הנישום כי התשלום היה בגדר דמי ניהול ולא שכר עבודה נדחתה. ההסכם התייחס לשכירת שירותיו האישיים של הנישום כיו"ר דירקטוריון וכמנהל כספים. לדעת בית המשפט, דובר בתפקידים בעלי אופי אישי ולא בתפקידים שיכולה חברת ניהול למלא. יש החולקים על מסקנה זו, הסבורים כי בנסיבות מסוימות יכולה חברת ניהול לספק גם שירותים מסוג זה, באמצעות יחידים שיפעלו מטעמה.

בית המשפט לא התעלם מהזכות להתאגד כחברה או לפעול באמצעותה, אבל כאשר לחברה לא היתה יד ורגל בניהול החברה ששילמה את הסכומים שבמחלוקת, ומי ששימש בפועל כשכיר לכל דבר ועניין היה הנישום באופן אישי - לא היה מנוס מהקביעה כי התשלום היה שכר עבודה. אין לראות בפסק הדין הלכה חדשה, שכן הוא מוגבל לנסיבותיו העובדתיות, כפי שנקבעו על ידי בית המשפט.

נישומים הפועלים באמצעות חברה ייטיבו לעשות אם יסדירו בחוזה ברור את יחסי החברה עם אלה שמשלמים להם הכנסה. ברוב המקרים, יישאו הסדרים אלה אופי של אספקת שירותים, כולל שירותים באמצעות העמדת כוח אדם (דירקטורים, מנכ"לים וכדומה) לרשות המשלם. פועל יוצא מהסדרים כאלה הוא שהחברה תצטרך לשלם גם שכר לבעל המניות שנתן את השירותים עבורה, שכן אין זה מקובל כי אדם יתייגע ללא תמורה. המסקנה היא כי ניתן לחסוך את המס רק על ההפרש שבין הסכום שתגבה חברת הניהול לבין השכר שתשלם למי שייתן את השירותים בפועל.

כל עוד שכר זה חייב במס פרוגרסיבי בשיעורים נמוכים ממס החברות והמס על הדיווידנד, משתלם לתת שירותים באמצעות חברה. חשוב להעיר כי תכנון מס זה נכון וטוב להכנסות שוטפות (דמי ניהול) אך הוא אינו מתאים לרווחי הון ובכללן רווחים הנובעים מקבלת אופציות לעובדים ולנותני שירותים.

הכותבים שותפים במשרד א. רפאל ושות', עורכי דין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker