מי זה דניס ריצ'י? ולמה השפעתו גדולה משל ג'ובס? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי זה דניס ריצ'י? ולמה השפעתו גדולה משל ג'ובס?

ג'ובס אולי היה גאון בשיווק אך ריצ'י המציא את שפת התוכנה ששינתה את עולם המחשבים

10תגובות

באותו שבוע שבו הלך לעולמו סטיב ג'ובס, מת גם דניס ריצ'י. אבל בניגוד למייסד אפל, כלי התקשורת כמעט לא דיווחו על כך וריצ'י נשאר אנונימי לרוב העולם זאת, למרות שהשפעתו על עולם המחשבים גדולה משל ג'ובס.

ריצ'י ושותפו תומסון המציאו את אחת מאבני היסוד של עולם התוכנה המודרני - שפת C. שפת תכנות זו גרמה בפשטותה להאצה יוצאת דופן בתחום פיתוח התוכנה החל מסוף שנות ה-70. בתחילה במערכות הפעלה ולאחר מכן עברה השפה לכלל תעשיית התוכנה. הייחוד של שפת ה-C היא היותה יעילה במיוחד ופשוטה ביותר.

לפני שפת C, אדם שרצה ביעילות היה נאלץ לכתוב תוכנה בשפת אסמבלי, שפה קשה ביותר לתכנות. ואם מישהו רצה פשטות הוא הצריך להשתמש למשל בקובול, שפה מסובכת וגם לא הכי יעילה.

החיבור הזה בין יעילות לפשטות עשה פלאים לתחום התוכנה של סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, איפשר ריצה על מעבדים חלשים, ונתן אפשרות לשדרוג מהיר של תוכנות.

אי–פי

אין ספק שלשפת C יש זכויות רבות בהתפתחות המחשבים האישיים. ריצ'י לא הסתפק רק בהמצאת שפת C, אלא היה בין מפתחי מערכת הפעלה יוניקס, שהיא בעצם הבסיס של מערכות הפעלה רבות, בין השאר, של אפל עצמה.

בשבועות האחרונים נקשרו לג'ובס בתקשורת כתרים טכנולוגיים, שלא בצדק. אין ספק שג'ובס היה גאון שיווק וגאון בשימושיות, אבל רוב החידושים הטכנולוגיים המיוחסים לו אינם שלו. את העכבר והממשק הגרפי פיתחו לפניו והוא העתיק אותם מחברת זירוקס, וגם מחשבי הטאץ' נצרו באפל כאשר ג'ובס לא עבד בחברהה (ניוטון), וע"י חברת פאלם.

האמת שריצ'י וג'ובס נמצאים משני צידי המתרס של עולם הטכנולוגיה, ריצ'י מיצג את התפיסה שטכנולוגיה צריכה להיות חופשית, כמו יוניקס, ושפת C אשר שוחררו לעולם ולא נותרו בידי תאגידים או אנשים פרטיים. לעומת זאת אפל וג'ובס עצמו עסקו ברדיפה אובססיבית של מי שהם חשבו כמעתיקיהם, כמו מאבקי הפטנטים המטופשים היום מול סמסונג.

אם תרצו תפיסה אחת גורסת שצריך להפיץ זרעים לכל עבר ולתת להם להתפתח, והתפיסה השנייה גורסת שמשבחים זרעים אבל שומרים אותם בכספת.

לי אין ספק שתפיסתו של ריצ'י היא הנכונה, הטכנולוגיה ובעיקר התוכנה צריכות להיות חופשיות, הכבלים בהם קושרות החברות את הטכנולוגיה פשוט גורמים נזק להתפתחות האנושות. כל המהות של טכנולוגיה היא הוספת נדבך על פני נדבך, בדיוק כמו שעשה סטיב ג'ובס בתחילת שנות השמונים עם העכבר, והממשק הגרפי של זירוקס. כאשר אנחנו פותחים אפליקציה, שווה לזכור כי התוכנה הזו, ובעצם כל תוכנה, מכילה בתוכה מאמץ של רבים שהושפעו אחד מן השני. כמו שריצ'י עצמו אמר "מערכת שסביבה יכולים ליצור אחווה".

היום נדמה לרבים כי הסתלקותו של ג'ובס תגרום להאטה בחדשנות ובקידום הטכנולוגיה. אני חושב שבעוד עשור או שניים, כאשר המוצרים של ג'ובס ייעלמו מן המדפים, יתעמעם גם זכרו של ג'ובס וסביר להניח שהזרעים ששמורים בכספת של אפל יישארו שם. ריצ'י אולי לא זכה לתהילת עולם ולמיליארדי דולרים כמו ג'ובס, אבל הזרעים שהוא זרע נמצאים היום בכל מערכת ממוחשבת בעולם, כל יום וכל שעה הם מתפתחים. וזה הרבה, הרבה מאוד.

הכותב הוא מפתח תכונה וחבר מועצת העיר הרצליה מטעם הירוקים



 

software



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות