למה דווקא זהבית? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה דווקא זהבית?

מערכות עסקיות אשר תכלית הקיום שלהן הוא "התשואה להון בעלי המניות", נעות במסלול שסופו התנגשות בקרחון

15תגובות

מערכות עסקיות אשר תכלית הקיום והפעולה, תמצית הייעוד האסטרטגי והבסיס לחזון הארגוני שלהן הוא "התשואה להון בעלי המניות", נעות במסלול שסופו התנגשות בקרחון.

כמה שיחות שהיו לי בשבוע האחרון יכולות להסתכם בדברים ששמעתי ממנהלת בכירה שהעידה על עצמה שהיא נסערת ממהלך עזיבתה של זהבית כהן. לדבריה: "אני לא מקבלת את האמירה שמסתובבת, שזהבית הושלכה כ'שעיר לעזאזל'. ועל ידי מי הושלכה? על ידי קרן אייפקס¹ הבריטית! מדובר באנשים עתירי-ניסיון שמשברים עסקיים הם המקצוע שלהם. הם כבר ראו הכול, בוודאי גם מחאה צרכנית וכמה שבועות של חרם מאורגן. היכן קור הרוח הבריטי? אני פשוט לא קונה את זה".

"אינני מוטרדת מכך שיו"ר דומיננטית נאלצה לסיים את תפקידה. כולנו זמניים בתפקיד. אני מוטרדת מהנסיבות. מדובר בבעלי מניות מקצועיים. אני יודעת שמדובר במשחק שבו הנאמנות היא לא לאדם אלא למי שיוצר תשואה להון. זהבית עשתה הכל בכדי להשביע את רצון שולחיה בדרך של הֲצָפַת ערך החברה, וגם הצליחה בכך! אנשי קרן אייפקס בחרו בה לא בשל ניסיונה הניהולי העשיר, אלא בשל השכלתה בראיית חשבון וניסיונה בניהול מערכות פיננסיות בארצות הברית ובישראל. ואכן, היא הוכיחה את עצמה והציפה את ערכן של החברות בהן נגעה".

בראיון שזהבית כהן נתנה ל"כלכליסט" [נעמה סיקולר] בתחילת השנה היא הגדירה את המטרה של אייפקס באופן חד וברור: "להשיג רווח גבוה ומהר ... באנו לעשות כסף, הרבה ומיד". איש לא העיר לה או ניסה להניא אותה מן המיקוד הברור לפיו פעלה.

כך, אישה, ממוקדת קריירה, רציונאלית, מקצועית, לא מברברת, יודעת להציב מטרות ולהשיג אותן בגמישות. לרגע יוצרת קשר אנושי חם (עם מנהלי תנובה לשעבר) ומייד נוטשת אותם במטרה להשלים את העסקה בה היא מתמקדת. באשר למניעי העסקה לרכישת תנובה, אני עדיין חושבת שהקפדה על יישום המדיניות העסקית והשגת היעדים עבור בעלי המניות לא צריכה לזכות אותה ביחס משפיל.

עקבתי אחרי זהבית בכדי ללמוד ממנה, וגם נפגשנו כמה פעמים. למדתי שדבר לא זז בתנובה או בפסגות בלעדיה. מדובר במנהלת ממוקדת שהשליטה משמעת, גייסה מנהלים צייתנים ופעלה על פי מתווה מקינזי. אני מכירה את הסיסמא שאומרת שעדיין לא פיטרו אף דירקטור שבחר את מקינזי כיועץ אסטרטגי. אבל במקרה הזה התוכנית הוכיחה את עצמה. זהבית בחרה ביועץ הנכון, ביצעה את התוכנית בשלמותה, הגדילה את רווחי החברה באופן משמעותי, אך לבסוף הושלכה.

אינני מבינה מדוע קרן ההון אייפקס - בעלי מניות מקצוענים המתמחים ברכישת חברה, השבחתה ומכירתה בתשואה ראויה להון המושקע - שקיבלה את כל מבוקשה, במקום להעניק למנהלת המצליחה בונוס או לפחות הכרת תודה, מיהרה להתנער מזהבית כמו ממפגע.

האם באמת כמה שבועות של חרם צרכנים ששחק באחוזים בודדים במכירות החברה, או חבורת סטודנטים צעקנית העורכת טקס של 'תשליך' לדו"ח מקינזי, משפיעה על אנשי אייפקס יותר מאשר הישגים מוכחים ביצירת תשואה לבעלי המניות? אולי זהבית נאלצה לעזוב כי 'מצמצה ראשונה' ונאלצה לבצע סדרת מבצעים והנחות בעלות של עשרות מיליוני שקלים?"

"ומה עם חשיפת המסמכים לרשות להגבלים עסקיים?" שאלתי בהיסוס.

"זהבית מגובה במיטב היועצים המשפטיים ורואי החשבון. העובדה שתנובה היא חברה פרטית רק מסייעת לזהבית שלא 'לספור את הציבור', ולפעול בחשיבה לטווח ארוך תוך הימנעות מניקור עיניים בשל גילויי שכר המנהלים, או בשל היקף משיכת הדיווידנדים למספר מצומצם של בעלי מניות השליטה.

כל הסיפור הזה לא מסתדר לי. מי הבא בתור? ככה, הכול אקראי? כשאין קשר בין איכות הביצועים לתגובת בעלי המניות, גם מנהלים מנוסים עומדים קפואים במקומם בהמתנה להפתעה הבאה. אני לא יכולה לזהות מנהל שלא יאמר לך כי תכלית קיומו של הארגון הוא 'להגדיל את התשואה להון בעלי המניות'. הרווח כתכלית הרי מעוגן בחוק החברות - 'חברה למטרות רווח' שונה ממלכ"ר.

התנהגות קרן אייפקס מוכיחה שיש כאן הנחת יסוד שקרסה, והקריסה שלה מפילה גם את הייעוד והבסיס האסטרטגי לפעילות החברה. אני מבקשת שלא לעשות הנחות לעצמי. אם אתן את הקרדיט לקרן אייפקס שהפקרתה של זהבית נעשתה בשיקול דעת ולא הייתה גחמה חד פעמית, אולי אוכל להפיק מכך לקח וכיוון פעולה ראוי.

מה שעורר אותי לשיחת הטלפון הוא הטור שלך 'זו השפה, טמבל'. כששמעתי על פיטורי זהבית חשבתי שאולי יש לכך הסבר בטור. אני מבינה שלמחאה החברתית יש עוצמה מיוחדת, אני רואה את תוצאות המחאה ומנסה להבין את מקור כוחם של ההמונים וכיווני השפעתם על תפיסת הניהול".

מעבר לקו חשתי בבלבול של מי שמבין שכללי המשחק והנחות היסוד בפעולתו השתנו. סיפור פרישתה של זהבית כהן מתפקידיה הדומיננטיים בתנובה ובפסגות מטריד מנהלים רבים בישראל.

"האמת היא שאין לי מושג מה היה שם בחדרי הישיבות", מיהרתי לשלול את האפשרות שאני מחזיק במידע פנימי, או רואה עצמי כמקור סמכות לפרש את הפרשה עצמה. הרהרתי בלבי שסיפור הקריירה של זהבית כהן מזכיר במקצת את אגדת המלך מידאס שהפך כל חפץ לזהב, למעשה זהו סיפור על אדם שמגלה כי מה שחשב בעבר שהוא בעל ערך, למעשה אינו כך.

אינני יודע אם זהבית כהן התפטרה, פוטרה, או סתם התעייפה, אך אין לכך חשיבות רבה. אני מציע להתייחס לסיפור הזה כאנקדוטה שולית. מדובר בסימפטום, קצה קרחון המעיד על קיומה של מגמה ששום ארגון לא יוכל להימלט ממנה: מערכות עסקיות אשר תכלית הקיום והפעולה, תמצית הייעוד האסטרטגי והבסיס לחזון הארגוני שלהן הוא 'התשואה להון בעלי המניות', נעות במסלול שסופו התנגשות בקרחון. תנובה וזהבית כהן התנגשו ראשונים.

השאלה האמיתית שעומדת על הפרק היא האם אנשי קרן אייפקס, שמתמחה בהשאת תשואה להון, שבויים עדיין בקונספציה המסורתית העומדת בבסיס תפיסת ה'ניהול המודרני'? האם מנהלי הקרן הבינו את נסיבות השינוי בסביבה העסקית ובאופן מושכל ויזום החליטו לבצע תפנית אסטרטגית חדה?

למעשה, אינני יודע אם כך נוסחה הבעיה העומדת בפני בעלי המניות של תנובה, והאם אלה קווי המתאר לדיון שהתקיים או יתקיים בדירקטוריון תנובה. אך התמודדות עם הבעיה האמיתית היא בעלת חשיבות מכרעת לגבי עתידה של תנובה בישראל, ולגבי כל ארגון עסקי הפועל בשוקים המפותחים עתירי התחרות.

"שום ארגון עסקי לא יוכל להימלט מעיון בשאלה ומהצגת תכלית אלטרנטיבית ראויה". סיכמתי את השיחה. הפניתי את בת שיחי לנאום 'יחי המלך החדש' של יוני קופרמן, מנכ"ל קבוצת מבטח סימון - בי-דיוק, שכבר בפברואר 2011 זיהה את שינוי טבעו של השוק והבין את יסודות השפה החדשה.

"העיסוק בשאלה חשוב לכולנו. ברשותך, אקדיש לכך טור מיוחד במטרה לעורר את הדיון בקרב קהילת פעילי ה- Lean. אולי חשיבה קולקטיבית פתוחה תסייע לעורר דיון משמעותי".

"אני מוכנה להיכנס לדיון, בתנאי שתבטיח לי אנונימיות מוחלטת".

נעניתי ברצון. אני מצטרף לקריאה לדיון פתוח בשאלה: האם אירועי החרם הצרכני ופרישת זהבית כהן מחזית הבמה יניעו את בעלי המניות ודירקטוריון תנובה לשנות את תכלית החברה ואת הייעוד האסטרטגי שלה, ואיזו תכלית חלופית תהא זו?

שאלה זו היא נקודת מוצא עבורנו לחשוב מחדש על תכלית הארגון בו אנו פועלים, ועל המסקנות האופרטיביות שעל כל אחד ואחת מאיתנו להסיק בהתאם לתכלית זו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות