למה אנחנו מתנגדים לטרכטנברג - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה אנחנו מתנגדים לטרכטנברג

המחאה קוראת לביטול ההגמוניה של האוצר - טרכטנברג מעודד את הסדר הקיים

9תגובות

>> הביקורת שמתחו מנהיגי המחאה החברתית והצוות המקצועי המייעץ להם על דו"ח טרכטנברג אינה נובעת מאי-התעמקות בדו"ח, אלא דווקא מקריאה בו ומאכזבה מתוכנו. בעוד המבוא לדו"ח מאמץ במידה מסוימת את התפישה והמושגים של המחאה, הצעדים שאמורים לתת מענה לבעיות הם מינוריים, ובמקרה הטוב מציעים שיפור קל; במקרה הרע הם ממשיכים את אותה תפישת עולם שהנהיגה הממשלה עד כה.

ראשית, בעוד המחאה מצביעה על כך שההוצאה הציבורית בישראל ירדה מ-54% מהתוצר ב-92' ל-42% כיום וקוראת להרחבתה באמצעות הגדלת המיסוי, טרכטנברג מציע לשמור על היקף ההוצאה, ולפיכך כל תרומתו היא בהפניית תקבולים ממיסוי ישיר להפחתת מיסוי עקיף והסטת הוצאות ביטחון להוצאה אזרחית. הסטת מיסוי עקיף למיסוי ישיר אמנם תגדיל במידת מה את הפרוגרסיביות של המס, אך לא תשפר את השירותים שהממשלה נותנת לאזרחיה, ועשויה לסתור עקרונות של מיסוי סביבתי. הצוות הכלכלי של המחאה מראה כי אין קשר בין שיעור המס לשיעור ההוצאה הציבורית, ובין אלה ולקצב הצמיחה במדינות דמוקרטיות; אבל יש ויש קשר בינו לבין האי-שוויון בחלוקת ההכנסות (מדד ג'יני).

כך, בעוד טרכטנברג מתמקד בהפניית תקציבים מהביטחון להוצאה אזרחית, שביצועה והיקפה בשנים הבאות מוטלים בספק בגלל חוסר הוודאות בזירה הגיאו-פוליטית, אנשי המחאה וצוות יונה-ספיבק מציעים רפורמות ושיפורים משמעותיים בשירותים הציבוריים באמצעות הגדלת מס ההכנסה לעשירונים העליונים, הגדלת מס החברות ומס רווחי הון וביטול פטורים בהיקף כולל של עד 20 מיליארד לשנה - בלי קשר לקיצוץ, אם יהיה, בתקציב הביטחון.

יש לציין כי למשרד האוצר היתה נציגות נכבדה בוועדת טרכטנברג. בעוד צוות המחאה קורא לביטול ההגמוניה של משרד האוצר על תקציב המדינה ולביטול חוק ההסדרים - המאפשר לממשלה לבטל או להקפיא חקיקה חברתית, ובכך למעשה מעקר את תפקידה של הכנסת - צוות טרכטנברג מעודד למעשה את המשך ההסדר הקיים.

הבדל מהותי נוסף הוא גישת אנשי המחאה כי המדינה מחויבת לספק שירות איכותי באמצעות עובדיה ועובדי הרשויות המקומיות. המחאה קוראת להפסיק את הפרטת השירותים הציבוריים והעסקת עובדי קבלן ולעבור להעסקה ישירה של עובדים במעונות היום, בשירותי הרווחה, בבריאות המונעת (אחיות בתי הספר), בתחום התכנון והבנייה ועוד.

בתחום החינוך, צוות המחאה מצביע על פער לרעת ישראל בהשקעה הציבורית לתלמיד ביחס לממוצע ה-OECD, וקורא להגדלתה במטרה לצמצם את הפערים. בנוגע למעונות היום, אנשי המחאה מציעים להרחיב את אחריות המדינה ולהגדיל את הסבסוד לילדים עד גיל שלוש, בעוד טרכטנברג מסתפק בנקודות זיכוי לאבות לילדים עד גיל שלוש ומשאיר את האחריות בידי המגזר הפרטי.

בתחום הדיור, טרכטנברג ממשיך את מדיניות ממשלת נתניהו (רפורמה בתכנון ובבנייה וחוק הווד"לים) שהמחאה מתנגדת לה. המלצות טרכטנברג משאירות את היזמות בידי הסקטור הפרטי בלבד, ומעבירות רווח עתק ליזמים תוך פגיעה במערך התכנון ובאיכות התכנון, ומביאות תועלת קטנה יחסית לציבור. במקום שהממשלה תתכנן קרקע למגורים בעצמה ותוציא מכרזים לקבלני ביצוע ולאחר מכן תנהל אותן כדיור ציבורי או דיור בר-השגה (במקביל לשוק הפרטי), החליטה הוועדה להשאיר את כל היזמות בידי השוק הפרטי, שלא הוכיח את עצמו בשנים האחרונות כפתרון טוב למעמד הביניים.

הכותב הוא חבר צוות הכלכלה מטעם המחאה החברתית

בר און דניאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות