ארבעת שודדי הציבור הישראלי שטרכטנברג לא טיפל בהם - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארבעת שודדי הציבור הישראלי שטרכטנברג לא טיפל בהם

ארבעה ציבורים גדולים נהנים על חשבון העמל של הישראלי הצעיר והעני - בעלי-הון ומנהלים, סטודנטים ואברכים, עובדי וגמלאי מערכת הביטחון וחלק מהפנסיונרים

58תגובות

כל בחורה צעירה בת 22 שחזרה מטיול במזרח יודעת מה דרוש לכלכלת ישראל. חסרים בארץ מנופים שבונים ערים חדשות במרכז ובצפון, חסרה רכבת תחתית מהירה במטרופולינים, חסרים שוברי סבסוד חינוך לתינוקות, ויש מקום להקטנת נטל המס העקיף.

אולם, דו"ח טרכטנברג שריכז עבודה יפה, כשל בסימון המקורות התקציביים אשר שחרורם יאפשר בנייה של ישראל יפה יותר. הרחבה תקציבית היום שמטרתה הקלה על מעמד הביניים, תביא בדיוק את אותו מעמד לשלם על כך ביוקר מחר. מה שדרוש לנו הוא הסטה תקציבית, כזו הפוגעת במאות אלפי בתי-אב הנהנים מעיוותים במצב הקיים. אלא הם אותם האנשים המנסים לסמא את עיני הציבור, ולנסות לטעון שהמעט שהוצג בדו"ח טרכטנברג מספק, ואולי אף חרג מהמידה.

ארבעה ציבורים גדולים נהנים מהסדר הקיים, על חשבון העמל של הישראלי הצעיר והעני. אלה הם בעלי הון ומנהלים, סטודנטים ואברכים, עובדי וגמלאי מערכת הביטחון וחלק מהפנסיונרים.

בעלי ההון נהנים בצורה עודפת מארבע פעולות של הממשלה. הראשונה היא העדר מיסוי עודף שיחזיר לציבור את הרווחיים שצוברים על-חשבונו אוליגופולים ועובדיהם, השנייה היא העדר גביית מס מרווחים צבורים של חברות הנהנות ממס מקסימאלי של 24%, השלישית היא הנאה מסבסוד הלוואות על-ידי מונופול בנק ישראל בשוק הכסף שנותן לחוסך הפנסיוני ריבית מוקטנת, והרביעית היא קבלת תקבולים גבוהים יותר עבור כל דולר ייצוא באמצעות מונופול בנק ישראל בשוק שער-החליפין הכופה שער דולר גבוה על חשבון ייקור צריכה פרטית של רכב, דלק, אלקטרוניקה, מזון, ביגוד ונופש.

מערכת הביטחון והמודיעין הצליחה להגדיל את תקציבה, שעמד לפני כעשור על מעט מעל שלושים מיליארד שקל - לכשישים מיליארד שקל כיום. תקציב מנופח זה כולל תשלום פנסיה תקציבית להמוני אנשים מוכשרים שגילם יכול להיות גם 45. אם בעבר היה סך התשלום לפורשי מערכת הביטחון קטן, הרי כיום הציבור לא יכול לעמוד בנטל תשלום זה. יש מקום להטיל מס מוגדל על פנסיה זאת באופן דומה למס שהוטל בועדת שישינסקי על הגז.

הציבור החרדי הוא ציבור חשוב בישראל, אך תשלומים כמו אלה לאברכים עבור הזמן שהם מקדישים ללימודי תורה מבורכים, עברו את יכולת הנשיאה של הציבור העובד. דבר דומה קורה כיום באינפלציה בהשכלה הגבוהה המסובסדת במעל שישה מיליארד שקל בשנה. תמיכות אלה צריכות להיות מוקטנות ותחומות למובחרים שבבנותנו ובנינו.

ציבור הפנסיונרים תרם להקמתה של המדינה, וכעת מעוניין לנוח על זרי הדפנה. חלקו אמיד. אלו הם פנסיונרים שנהנו מהוצאה תקציבית בימים בהם ישראל הגדילה את החוב החיצוני שלה, ונהנים מפנסיה תקציבית עליה לא שלמו. במידה והיו עניים, לא יכלנו להלין על הסבסוד הגדול שלהם בהוצאות בריאות, תחבורה ציבורית, ארנונה ורווחה עירונית. אך בקרב ציבור זה ישנם מאות אלפי בתי אב אמידים הנהנים מהכנסות פטורות ממס על קצבת זקנה, פנסיה, השכרת דירה ביוקר, רנטה מגרמניה וריביות בבנק. מצב עניינים זה אינו סובל אף הוא את הדעת.

הדרך לחברה צודקת עוברת קודם כל בסיום הסדר הישן, בו עדר חתולים שבעים התחמם בשמש, בעוד מאות אלפי צעירים עמלים מדי יום לפרנס אותו.

הכותב הוא רו"ח ומבעלי פירמת הייעוץ מכון ציגלמן

בר און דניאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות