להפריט כל מה שניתן - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להפריט כל מה שניתן

לא כל מטייל ישראלי שנשפט על אחזקת סמים בהודו זכאי לשירותי חילוץ מהמדינה

28תגובות

לפני שלוש שנים החליטה המדינה להפסיק לבשל, ומאז היא מפריטה בשלבים את אספקת המזון לבסיסים הגדולים בצה"ל. התוצאה היא שצה"ל נהנה מתזונה באיכות גבוהה יותר - בעלות נמוכה יותר.

לפני כחצי שנה פירסמה המדינה מכרז להפרטת נמל אילת. כוונת ההפרטה היא להעצים משמעותית את הפעילות בנמל על ידי תנועת מכולות ונוסעים, ולשדרגו לסטנדרט בינלאומי. ואולם כל אלה אינם משכנעים את שוללי ההפרטה. בנובמבר 2009, למשל, דחה בג"ץ את הפרטת בתי הסוהר, בטענה ששיקולי יעילות כלכלית גורמים לפגיעה חמורה בזכויות האדם הבסיסיות של האסירים.

סי בנק, אלברטו דנקברג, לימור אדרי

המדינה מחויבת לספק שירותי כליאה. עומדות בפניה שתי אפשרויות: להיות בעצמה הקבלן של שירותי הכליאה, או לרכוש שירותים כאלה בשוק החופשי. בהנחה שקיימות בשוק החופשי פירמות שהתמחו בהקמת בתי כלא וניהולם, אם המדינה מסוגלת לרכוש את המוצר האיכותי ביותר, לפי מפרט כליאה מוסכם, בעלות הנמוכה ביותר, על מה בעצם מבוססת ההתנגדות להפרטת בתי הסוהר?

הוויכוח על הפרטה נסב על שתי שאלות: אילו שירותים על המדינה לספק ומהי הדרך הטובה ביותר לספקם? הימין הכלכלי דוגל במתן שירותים מינימליים ובהפרטה מקסימלית. השמאל הכלכלי, לעומתו, דוגל במתן שירותים מקסימליים ובהפרטה מינימלית.

המרכז דוגל במשהו באמצע: על המדינה להעניק שירותים בתחומים מרכזיים, אך לא כל מטייל ישראלי שנשפט על אחזקת סמים בהודו או נפל ממצוק בפרו זכאי לשירותי חילוץ. לגבי הדרך של מתן השירותים, הפרטה או הלאמה, ההחלטה מותנית במבחן התוצאה: אם ההפרטה מובילה לשירות איכותי ברמה גבוהה יותר ובעלות נמוכה יותר, אין סיבה לא להפריט.

שוללי ההפרטה חייבים אפוא לנמק מדוע, אם ניתן להפריט, על המדינה להיות, למרות זאת, לא רק הספק אלא גם קבלן הביצוע של מתן השירותים.

מדוע שלא נפריט את ההגנה על תושבי ישראל? מה שנראה אבסורדי הוא לחם חוקם של אזרחי יפאן והאמירויות במפרץ הפרסי, שמפקידים את הגנתם בידי ארה"ב ואף משלמים על כך. הם הפריטו את הגנת המדינה באמצעות מיקור חוץ.

לישראל אין די אמצעים לממן את הגנתה באמצעות צבאות זרים, אך כל הסיבות המעשיות אינן נוגעת לסוגיה העקרונית-ערכית. בישראל אנו לא מבקשים מאיש להילחם עבורנו. הגנה עצמית, הקרבה וגבורה בקרב הם נכסי צאן וברזל של האתוס הציוני. אך לו ניתן היה להוציא מכרז בינלאומי להגנת ישראל, ולו היתה לישראל יכולת פיננסית, האם לא היינו מעדיפים לשלם כדי שאחרים, ולא בנינו ובנותינו, ייהרגו, ייפצעו וייחטפו?

מאחר שהגנה על חיי האזרחים היא חובתה העליונה של המדינה, במידה שידה משגת להפריט את שירותי ההגנה למיקור חוץ, חובתה המוסרית היא למנוע מאזרחיה לשרת בצבא ולחשוף את עצמם לפציעה, חטיפה או מוות. וכך עולה, שאם קיימת אופציה מעשית, הפרטה מתגלה כחובה מוסרית עליונה.

אם הפרטה היא חובה מוסרית בענייני חיים ומוות, היא הבחירה הראשונה בכל העניינים האחרים שתלויים ועומדים בין המדינה לאזרחיה. אם ניתן לרכוש בשוק תחרותי את השירותים שעל המדינה לספק, באיכות גבוהה ובעלות נמוכה, חובתה להפריט כל מה שניתן.

הכותב הוא יו"ר קבוצת כלמוביל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות