טרכטנברג יפיל את הבורסה

העלאת שיעור מס החברות לא תתורגם לעלייה בגביית מס, שכן חלק מהחברות יפסיקו את פעילותן, או שפעילותן תועבר למדינות אחרות

אבי נוב

>> ועדת טרכטנברג תמליץ ככל הנראה על שינויים במס החברות בניסיון להשיג מקורות למימון הדרישות החברתיות. היא גם תמליץ כנראה על העלאה של 5% במס רווחי הון על ניירות ערך והשקעות פיננסיות. אך בשעה שלא ברור עדיין כמה תרוויח הממשלה מצעדים אלה, מה שבטוח הוא שיישום ההמלצות יפיל את שערי המניות בבורסה בצורה דרמטית.

נכון לעכשיו שיעור מס החברות הוא 24%, והוא צפוי לרדת בהדרגה, בהתאם לרפורמה במס, עד 18% ב-2017. על פי חישובים שונים של רשות המסים, העלאת שיעור מס החברות בנקודה אחת תגדיל את הכנסות המדינה ב-600-700 מיליון שקל בשנה. זה נכון בתיאוריה, אך מבחינה מעשית הכנסות המדינה דווקא יירדו.

העלאת שיעור מס החברות לא תתורגם לעלייה בגביית מס, שכן חלק מהחברות יפסיקו את פעילותן, או שפעילותן תועבר למדינות אחרות. כיום מחזיקים ישראלים באלפי חברות במדינות שונות בעולם, וניתן להניח כי המגמה תימשך ואף תתחזק. כל עוד שיעורי המס גבוהים, חברות ויחידים מישראל ימשיכו לעשות שימוש בתכנוני מס לגיטימיים, לרבות תכנוני מס בינלאומיים, במטרה להפחית את נטל המס שלהם.

אם יתקבלו ההמלצות להעלות את מס החברות, ואולי להעלות ב-5% את מס רווחי ההון על ני"ע והשקעות פיננסיות, שווי החברות הנסחרות בבורסה עשוי לרדת בצורה דרמטית. זו תהיה מכה חריפה לבורסה, שגם כך מקרטעת בתקופה האחרונה, וכמובן ישפיע על הפנסיה ועל החסכונות של כל אחד מאתנו.

מחקרים מוכיחים כי במדינות שבהן שיעור המס על חברות נמוך יותר, שיעורי הרווחיות של החברות והצמיחה גדולים יותר, ואלה דוחפים המניות בבורסה לעליות. הפחתות המסים שהחלו ב-2003 תרמו לגידול ברווחיות ובצמיחה הכלכלית. הכבדת נטל המס, ובמיוחד בעיתוי הנוכחי, כאשר המשק והכלכלה העולמית עומדים בפני מיתון, תקשה מאוד על צמיחה עתידית.

חרף העובדות הכלכליות, מס החברות נתפש בציבור כמס על עשירים, ולכן רבים תומכים בהעלאת מס החברות. ואולם המציאות שונה בתכלית. מי שמחזיקים את הכלכלה על כתפיהם ומעסיקים את מרבית העובדים במשק הם העסקים הקטנים והבינוניים, שרבים מהם מתקשים לשרוד. העלאת מס החברות תגרום לירידה בתחזית הרווח ולקריסה של עסקים.

ביטול הרפורמה במס החברות יפגע במעסיקים רבים במשק, שמצדם יגלגלו את ההפסדים על הציבור, בין היתר בייקור המוצרים והשירותים, וגרוע מכך - בפיטורי עובדים. הפחתת מס החברות בהדרגה על פני כמה שנים נקבעה בחקיקה, והעסקות במשק כבר מתומחרות על פיה. לביטול הרפורמה יהיו השלכות חמורות, ובכלל זה פגיעה באמון המשקיעים המקומיים והזרים בממשלה, שהתחייבה בחוק להוריד מסים.

שינוי החקיקה עשוי להתברר בבג"ץ כבלתי חוקתי. העסקים הרי הסתמכו על שיעור מס החברות שנקבע בחקיקה ופעלו על בסיסו. התנערות הממשלה מהבטחותיה וקביעת שיעורי מס גבוהים יותר, יש בהם משום פגיעה בקניין - וזאת בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בדיני מסים ומיסוי בינלאומי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker