סוף עידן בתי החולים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוף עידן בתי החולים

מערכת האשפוז נהפכה מנכס לנטל

6תגובות

>> כל תוכנית לרפורמה במערכת הבריאות כוללת הצעה לתוספת מיטות אשפוז. ואולם כיווני ההתפתחות של הרפואה המודרנית מורים כי סגירה הדרגתית של בתי חולים עשויה לשפר את בריאות האוכלוסייה, ולפנות משאבים למימון שירותים רפואיים חיוניים.

בית החולים עדיין נחשב בעיני רבים כבית המקדש של הרפואה המודרנית, על אף שבעשורים האחרונים הולכים ומתרבים החוקרים המטילים בליסטראות בהיכל ומאיימים להרסו. מחקרים רבים מורים כי צמצום ניכר במיטות האשפוז אינו מביא לירידה ברמת הבריאות, ועשוי לפנות משאבים רבים למימון שירותים חיוניים לכלל האזרחים. כיווני ההתפתחות של הרפואה במאה ה-21 מצביעים על כך שמערכת האשפוז נהפכה מנכס לנטל.

כפרי ניר

אחד מתפקידיו הראשונים של בית החולים היה מניעת התפשטות מגיפות, באמצעות הרחקת החולה מהחברה ובידודו. עם השנים הושגה התקדמות רבה בתחום הטיפול במחלות זיהומיות. טיפול אפקטיבי נגד שחפת, למשל, הוביל לביטול הצורך ב-30 אלף מיטות אשפוז. היכולת לזהות את מחולל המגיפה סמוך להתפרצותה ולפתח נגדו חיסון יעיל, ייתרה את הצורך לבודד חולים רבים (כמו במקרה של שפעת החזירים).

בעשורים האחרונים נהפך בית החולים למקור למגיפות, שהפילו חללים רבים. מאושפזים רבים לוקים בעת האשפוז בזיהומים, אשר מחולליהם הם זני חיידקים היציבים לסוגים רבים של אנטיביוטיקה. מחסור בכוח אדם סיעודי ושגיאות של צוות רפואי עמוס מובילים לעתים לתאונות קשות.

המהפכה הטכנולוגית שהתרחשה באמצע המאה ה-20 העצימה את חשיבותו של בית החולים כאתר שייעודו העיקרי הוא השגחה וטיפול בחולים לא יציבים בסיכון גבוה. צמצום ניכר בתקלות תפעוליות ובהתראות שווא, תהליך המזעור של הטכנולוגיה ושיפור במערכות התקשורת, מאפשרים כיום מעקב הולם אחר חולים בסיכון בביתם. שיטות טיפול כמו מכונות הנשמה ומתן נוזלים ותרופות דרך הווריד, נהפכו לפשוטות וקלות לתפעול, ואינן דורשות נוכחות צמודה של אנשי מקצוע. המעבר ההדרגתי מכירורגיה מסורתית לפרוצדורות באמצעות לפרוסקופ מקטין את הנזק הרקמתי שנגרם לחולים, ועמו את הצורך בהשגחה ובתמיכה רפואית. לפי סקרים שונים, החולים הלא יציבים הנמצאים בסכנה מיידית ומחייבים מעקב רציף והשגחה צמודה של צוות רפואי מיומן - המסוגל להגיב לשינויים בזמן אמת - מהווים כ-5% מכלל המאושפזים.

בעשורים הראשונים של המאה ה-20 שלטה התפישה שריתקה חולים רבים למיטה לזמן ממושך, כדי למנוע הרחבה של הנזק הרקמתי. לדוגמה, חולים שלקו באוטם שריר הלב נדרשו להישאר במיטה במשך שישה שבועות לפחות. מחקרים בקבוצות חולים שונות הראו כי פעילות גופנית משפרת ומשמרת תפקוד של מערכות חיוניות, ואילו ריתוק למיטה מעלה את הסיכון ליצירת תסחיפים מסכני חיים. לפיכך, התחלפה התפישה, וכיום ממליצים לחולים לאחר אוטם על ניידות לאחר כמה ימים.

פרדיגמת התגובה שאיפיינה את הפרקטיקה הרפואית בתחילת המאה ה-20 הוחלפה בפרדיגמת המניעה. חלק ניכר מהמאמץ של הרופא מופנה להטמעת תוכניות למניעה של אירועים או הישנות של אירועים חריגים (כמו אוטם בשריר הלב או אירוע מוחי) והחרפות של מחלות כרונית (מחלת ריאות). שינוי הפרדיגמות מייתר מיטות אשפוז רבות.

בנוסף, מרבית בתי החולים מסונפים לאוניברסיטה, ומשמשים כמרכז מחקר והוראה. הימצאות של מגוון חולים ואנשי צוות תחת קורת גג אחת הקלו על גיוס חולים למחקרים רפואיים ועל חשיפת הסטודנטים למגוון מצבי מחלה. באחרונה מתרחבת ההכרה כי חלק הארי של חוויית המחלה מתרחש בסביבת החיים הטבעית של החולה, ולפיכך אוכלוסיית בית החולים היא תמהיל לא מייצג. עובדה זו עלולה להטות את תוצאות המחקרים, ולפגום בהכשרת הרופאים הצעירים.

ההסכמה כי צמצום ניכר במיטות האשפוז עשוי לשפר את בריאות האוכלוסייה ולפנות משאבים רבים להגדלת השוויוניות, הולכת ומתרחבת. הגורמים המממנים את שירותי הבריאות כבר מציעים חלופות ראויות לשירותי האשפוז בקהילה, כמו מרכזים לניטור מרחוק של סימנים חיוניים ויחידות לטיפול בית, המסתייעות בהפעלה ובתחזוקה של אמצעים טכנולוגים מתקדמים.

בנוסף, הביטוח הלאומי מאפשר לחולים רבים סיעוד מסור בבית החולה, וסקרים מורים כי שני שלישים מהציבור חושש שבריאותו עלולה להיפגע בעת אשפוז. אם כך, מדוע כל הצעה לשיפור שירותי הבריאות כוללת בניית בתי חולים נוספים, והוספת מיטות אשפוז?

כבר לפני יותר מ-200 שנה הבינו מחוללי המהפכה הצרפתית כי בית החולים הוא פתרון מיושן, שמטביע קלון באדם החולה. ואכן, עם ניצחונה של מפלגת "ההר", הושלמה פעולת חקיקה שהכינה את התשתית לביטול מוסדות האשפוז וארגון הסיוע לחולה בביתו בקרב משפחתו על ידי המדינה. לרוע המזל, תודעת הציבור לא נצרבה, ושינוי השלטון הביא לביטול התוכנית הגרנדיוזית.

מהפכת ה-14 ביולי 2011 בישראל מייצרת שיח שהולך ומתרחב לתחומים רבים. במסגרת זו, אסור להחמיץ את ההזדמנות להטמיע שינוי יסודי גם במערכת הבריאות, המהווה את אחת מאבני היסוד של מדינת הרווחה. שינוי כזה, שיביא, בין השאר, לביטול הדרגתי של מוסדות האשפוז, יבוא רק על ידי שינוי התודעה של הציבור.

הכותב הוא רופא פנימי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות