המחלוקות בחוק ההסדרים: אגרות גודש, העלאת גיל הפרישה וביזור מערכת החינוך

משרד האוצר פירסם את חוק ההסדרים הראשון זה שלוש שנים שבו מתוכננות רפורמות ענק — שאין בצדן העלאות מסים או קיצוצים חדים ■ אז מאין יבוא הכסף? הדרך היחידה להפחית את הגירעון היא להאיץ את הצמיחה — למשל באצעות פרויקט המטרו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פקק באיילון. במשרד התחבורה חוששים מהטלת אגרות גודשצילום: מוטי מילרוד

ביום רביעי שעבר ב–22:30 שיחררה דוברות משרד האוצר מצגת של עיקרי חוק ההסדרים המתוכנן. השעה החריגה — מדובר בחוק הסדרים ראשון מזה שלוש שנים, והוא מכיל עשרות רפורמות ענק — נבעה בין היתר מכך שהחוק המלא רחוק מלהיות מסוכם. הטיוטה שלו כנראה תוגש לממשלה היום.

ככל הידוע, המצגת שהוצגה לציבור היא חלקית מצד אחד, ורחבה מדי מצד שני. בעזרת חוק ההסדרים מקווים במשרד האוצר להאיץ את הצמיחה במשק במידה כזאת שישראל תוכל לחזור לתוואי יורד של חוב וגירעון — מבלי להעלות מסים או לבצע קיצוצים חדים בתקציב.

>> חוק ההסדרים - סיקור נרחב: האם מדינת ישראל תקבל סוף-סוף גישה לקודש הקודשים של צה"ל? | התוכנית לפיתוח ההיי־טק מסתירה בתוכה פצצה | אוטונומיה למנהלי בתי הספר? אין בשורות למערכת החינוך | הכשרה מקצועית ושירות לאומי לחרדים: התוכנית להחזרה לעבודה | בתי חולים יקבלו תקציבים מוגדלים - והמנהלים ייענשו אם ייכנסו לגירעון | כדי להוריד את מחירי הדיור – חייבים לפתור את כאוס התשתיות | הפתרון למשבר הדיור בא על חשבון ראשי הערים

תחנת מטרו בבריסל. מתי בתל אביב?צילום: רויטרס

כך, התוכנית של משרד האוצר כרגע אינה כוללת העלאת מסים וגם לא ביטול פטורים משמעותיים ממסים. נכון לעכשיו, הפטורים ממע"מ על פירות וירקות וממע"מ באילת אינם מתוכננים להתבטל — על אף שבאוצר ממשיכים להיות משוכנעים כי אלה מיותרים. אלא שאינספור ניסיונות כושלים לבטל את הפטורים הללו גרמו לאוצר להחליט שמדובר במאבקים מיותרים. במקום זאת, כנראה שיהיה ניסיון לבטל את הפטור ממס שבח לרוכשי דירות שהם משקיעי חוץ, אבל זהו פטור קטן ולא משמעותי.

בלי העלאת מסים או ביטולי פטורים משמעותיים, ובלי קיצוצים חדים, הדרך היחידה להפחית את הגירעון היא להאיץ את הצמיחה. לשם כך משולבות בחוק ההסדרים כמה רפורמות ענקיות, החשובה שבהן היא חוק המטרו — שנועד לקדם את פרויקט המטרו, שיכלול שלושה קווי רכבת תחתית בגוש דן, בנוסף על שלושת קווי הרכבת הקלה.

החוק הזה משתרע על עשרות עמודים, ונחשב שנוי במחלוקת משום שהוא מטיל מסים ייחודיים (בעלי קרקעות שסמוכות לתחנות המטרו, שערכן יושבח בעקבות הקמת הפרויקט, יידרשו לשלם מס), מעביר הכנסות מהרשויות המקומיות לממשלה, וגם שולל סמכויות מרשויות מקומיות ומרגולטורים וגופים ממשלתיים — כדי שלא יהיו חסמי ביצוע למטרו.

באוצר מעריכים כי פרויקט המטרו קריטי להאצת הצמיחה וכי הוא יאיץ את הצמיחה כבר בשלבים הראשונים שלו בשל היקפי העבודה העצומים והתקציבים הגדולים שיוצאו על בנייתו. באוצר גם משוכנעים שהוא בדיוק החוק המתאים לחוק ההסדרים — חוק שיש אינטרס לאומי רב להעבירו, וקרוב לבלתי אפשרי להעביר אותו בחקיקה רגילה בגלל ריבוי האינטרסים המקומיים נגדו. אלא שלא ברור כלל שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ישתכנע ויסכים כי חוק גדול כל כך — שקובע תקדימים משמעותיים בתחום המיסוי ושלילת הסמכויות — יעבור כמקשה אחת בחוק ההסדרים.

רפורמות בסימן שאלה

רפורמת ענק נוספת, שלא בטוח שיש עליה הסכמה עם המשרד המקצועי הרלוונטי, כוללת הצעה לביזור כוחו של משרד החינוך באמצעות הגדלת האוטונומיה של השלטון המקומי ומנהלי בתי הספר. שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון אמנם התבטאה בעבר בזכות הביזור, אבל לאחר שמונתה לשרת החינוך — כלל לא ברור שהיא תסכים לוותר על סמכויות של משרד החינוך.

סימן שאלה דומה מתנוסס מעל לרפורמה מדוברת נוספת — ביזור כוחו של משרד התחבורה והעברת הניהול של התחבורה הציבורית לידי רשויות מטרופוליניות לתחבורה. על הצורך להקים רשויות מטרופוליניות מדובר שנים ארוכות. למעשה סיכמו על רפורמה כזאת כבר ב–2011, אבל שר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ — בגלל איבה פוליטית לראש העיר תל אביב רון חולדאי — בחר לטרפד את המהלך. מדובר באחד הכישלונות ההיסטוריים של כ"ץ, שגרם לישראל לאבד עשור שלם בפיתוח התחבורה הציבורית שלה.

באוצר מקווים עתה להאיץ את פיתוח התחבורה הציבורית, ובכך להאיץ את ההתמודדות עם הגודש בכבישים — אחד הגורמים שפוגעים יותר מכל בצמיחת המשק — באמצעות חזרה לרעיון של רשויות מטרופוליניות. עדיין לא ברור אם שרת התחבורה מרב מיכאלי תומכת בכך.

גישושי הסכמה מול מיכאלי הם גם הסיבה שאחד המהלכים שהאוצר הכי רצה בהם לא נכללו בינתיים במצגת חוק ההסדרים שהוצגו לציבור — אגרת גודש. באוצר מתעקשים על הטלת אגרת גודש במטרה להקטין את העומסים בכניסות לתל אביב, ומתחייבים כי כל ההכנסות מאגרת הגודש יושקעו בפיתוח תחבורה ציבורית ובמטרו. באוצר גם טוענים כי אגרת גודש היא פרוגרסיבית — רק העשירים ישלמו אותה כדי להיכנס לתל אביב, והפחות עשירים ייהנו עקב כך מהקטנת הפקקים. אלא שבמשרד התחבורה חוששים מלאמץ את הרעיון של אגרת גודש כל זמן שאין תחבורה ציבורית שתאפשר כניסה לתל אביב.

באוצר, מנגד, טוענים שזהו מעגל שלילי: הפקקים לא מאפשרים לפתח תחבורה ציבורית יעילה, ומכיוון שאין אגרת גודש, הפקקים גם מתארכים והולכים. לטענת האוצר, לכן, חייבים לשבור את המעגל: להטיל אגרת גודש, בכך להקטין את מספר הנכנסים לעיר, ולנצל זאת כדי לפתח פתרונות זריזים יחסית של שירותי אוטובוסים אל תוך העיר. כרגע, אין עדיין הסכמה על כך עם משרד התחבורה.

האם הח"כיות יתמכו בהעלאת גיל הפרישה

תלמידים יוצאים מבית ספר. לא ברור אם במשרד החינוך יוותרו על סמכויותיהםצילום: אמיל סלמן

מהלך קריטי נוסף שנדרש להאצת הצמיחה, לא נכלל בינתיים בחוק ההסדרים משום שהוא שנוי במחלוקת: העלאת גיל הפרישה. באוצר מתכננים להעלות את גיל הפרישה של נשים בהדרגה (כנראה לאורך 11 שנים) לגיל 65, ומגיל זה ואילך לעבור למודל של גיל פרישה דינמי, כלומר גיל פרישה של גברים ונשים שמשתנה בהתאם לשינויים בתוחלת החיים. מהלך כזה מומלץ על ידי צוותים מקצועיים מאז 2003, רק שהוא נתקל עד כה בהתנגדות עיקשת של חברות כנסת — שטוענות כי גיל הפרישה המוקדם של נשים הוא אחת הפריווילגיות היחידות שיש לנשים בשוק העבודה.

בממשלת השינוי, כידוע, מכהנות תשע שרות ועשר מנכ"ליות, ולכן לא ברור מה תהיה עמדתה של הממשלה להצעה הנדרשת הזו — אם השרות יקבלו את העמדה כי העלאת גיל הפרישה של נשים נדרשת לשם יצירת שוויון בשוק העבודה, וכי היא תסייע לנשים גם בהארכת הקריירה שלהן וגם בהגדלת הפנסיה שלהן — או שחלק מהשרות יישארו מקובעות בעמדה כי אין לוותר על הזכות של נשים לפרוש בגיל מוקדם יותר.

ברוב המוחלט של המדינות המתקדמות גיל הפרישה של נשים וגברים זהה, והדבר נתפש כמובן מאליו בעולם עבודה ששואף לשוויוניות.

בכל מקרה, נושא העלאת גיל הפרישה עדיין נדון מול חלק מהשרות, וברור שתהיה דרישה לדאוג לכך שנשים מוחלשות לא ייפגעו מהמהלך. מעמדו של הצעד, לכן, לא ברור עדיין.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker