החלפת שטרות או ביטול ה-200 שקל: הרעיונות היצירתיים למלחמה בפשיעה הערבית

כסף מזומן שנמצא מתחת לבלטות היה צינור חמצן לארגוני הפשיעה ■ הצוות למאבק במזומן בחברה הערבית הציע להחליף את השטרות שהוכנסו למחזור ב-2017 - אך בנק ישראל התנגד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שטרות של 100 ו-200 שקל. נכנסו למחזור רק ב-2017צילום: דוברות בנק ישראל
מירב ארלוזורוב

אפשר להיות בטוחים שאנשי בנק ישראל יהיו אלה שיהרסו את החגיגה. כך היה לפני כשבוע, כשנציגי מחלקת המטבע של הבנק הטריחו עצמם לישיבה מיוחדת של הצוות למאבק במזומן בחברה הערבית, בראשות מנכ"ל האוצר רם בלינקוב. בצוות חברים נציגי כל זרועות הממשלה - האוצר, בנק ישראל, רשות המסים, משרד המשפטים, המשטרה, רשות איסור הלבנות הון ועוד - והוא מנסה לחסום את צינור החמצן שארגוני הפשיעה הערביים ניזונים ממנו: הסתמכות הכלכלה הערבית על מזומן.

כל מה שצריך לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואידבאייפון)

הצוות הוקם במסגרת החלטת הממשלה על המלחמה בפשיעה הערבית, והרוח היוזמת שלו הוא סגן השר לביטחון פנים, יואב סגלוביץ' - שהקציב לעצמו חצי שנה בלבד כדי לחולל מהפך באכיפה נגד ארגוני הפשיעה הערביים, והוא דוחף את כל הצוותים המקצועיים שעוסקים בנושא לפתרונות מהירים ויצירתיים. כך הגיע צוות המזומן של בלינקוב להצעות מחוץ לקופסה: לבטל את שטר ה-200 שקל, או אפילו להחליף את כל השטרות בישראל.

שני הרעיונות מרחיקי הלכת האלה נולדו לאחר שהתברר כי חלק גדול מהכלכלה הערבית מתנהל במזומן, והחוק כרגע אינו מאפשר למנוע זאת. כך, לפני כחודש נערכה פשיטה על מכולת באחד היישובים הערביים, ונתפסה כספת של בעל המכולת ובה 1.5 מיליון שקל במזומן. בעל המכולת טען שאינו מאמין במערכת הבנקאות, ומנהל את כל עסקי המכולת במזומן. למשטרה לא היתה ברירה אלא לקבל את ההסבר, ולהשאיר את המזומן בידיו.

רעיון נחמד, בעיות קשות

המדינה נלחמת כבר כמה שנים בצמצום השימוש במזומן, ועדכון לחוק שעבר במסגרת חוק ההסדרים מגביל את התשלום במזומן ל-6,000 שקל בלבד החל באוגוסט. אבל באותה עת אין הגבלה על החזקת מזומן. אזרחים רשאים לשים מיליוני שקלים מתחת לבלטות, ללא חובת דיווח, נימוק או הסבר לאיש. ההערכה היא שבחברה הערבית החזקת המזומן גדולה במיוחד. בחלק גדול מהמקרים מדובר בסיבות לגיטימיות: ההדרה של מערכת הבנקאות את האזרחים הערבים מביאה לכך שלרבים מהם (12.4%) כלל אין חשבון בנק, וגם לא יכולת לקבל אשראי בבנק. בלית ברירה, הם נאלצים לסמוך על מזומן. בחלק אחר מהמקרים מדובר כבר בגלגלים שמניעים את ארגוני הפשיעה הערביים.

מאחר שלא ניתן לאסור החזקת מזומן מתחת לבלטות, הגה הצוות של בלינקוב את רעיון חיוב הוצאת המזומן מהבלטות באמצעות החלפת השטרות כולם או ביטול שטר ה-200 שקל. בתהליך החלפת השטרות יצטרכו מחזיקי המזומן להגיע לבנק כדי להחליף אותם, ושם כבר יתחילו לשאול אותם שאלות. כך העבריינים, שלא יוכלו להסביר לבנק מהיכן הררי המזומן שלהם, יאבדו את נכסיהם הנזילים.

הרעיון מדליק, אבל מעורר כמה בעיות קשות. ראשית, היום הבנקים מסרבים לקבל הפקדות גדולות במזומן, בשל דרישות איסור הלבנות הון. בפועל, ההערכה היא שגם האזרחים הלגיטימים, אלה שמחזיקים מזומן מפני שאין להם חשבון בנק, יתקשו להפקיד ולהחליף את כספם. אחת הדוגמאות היא אדם שנתפס בהעלמת מס של 300 מיליון שקל בעיסוק במטבעות דיגיטליים, והסכים לשלם חלק גדול מהסכום כקנס. רק שהכסף שברשותו היה במזומן, והבנקים סירבו לקבלו - אפילו שמדובר בתשלום רשמי, במסגרת הסדר עם רשות המסים.

סגן השר לביטחון הפנים, יואב סגלוביץ'. הקציב חצי שנה לטיפול בפשיעה בחברה הערביתצילום: אוליבייה פיטוסי

כדי שניתן יהיה להפקיד סכומי מזומן גדולים בבנקים, יצטרכו להקל את חובות הלבנות ההון בבנקים, או להקים ועדה ביורוקרטית שתבדוק כל מקרה לגופו ותאשר אותו. בקיצור, מדובר בהליך סבוך מאוד טכנית, וכולם זוכרים מה קרה בהודו, כאשר ראש הממשלה נרנדרה מודי ביצע מהלך דומה של ביטול השטרות הקטנים: זה נגמר ב-55 הרוגים בגלל התורים הענקיים בכניסה לסניפי הבנקים, ותוך כמה חודשים חזר היקף השטרות במחזור למה שהיה לפני השינוי.

שנית, כלל לא בטוח שזה יעזור. השטר האחרון שהוחלף בישראל הוא שטר ה-200 שקל החדש, שנכנס למחזור בסוף 2017, ותוך שלוש שנים 97% משטרות ה-200 הישנים הוחלפו בחדשים. כלומר, ארגוני הפשיעה מצליחים למצוא דרכים להחליף את המזומן שבידיהם, בדרך כלל באמצעות הפקדת הכסף בבנק בסכומים קטנים בידי משתפי פעולה ("קופים"). בעידן המטבעות הדיגיטליים, זה בכלל יכול להיות פשוט יותר.

שלישית, בנק ישראל התנגד בתוקף, והנציגים הנכבדים של מחלקת המטבע בבנק התייצבו בישיבה עם שלל נתונים הורסי רעיונות יצירתיים. כך, יש כיום במחזור 750 מיליון שטרות, בשווי 113 מיליארד שקל. 58% מהשטרות הם של 200 שקל. בפועל, ביחד עם בלאי, כדי להחליף את השטרות הקיימים, יהיה צורך להדפיס לפחות מיליארד שטרות חדשים, וההערכה של בנק ישראל היא שהעלות תהיה מאות מיליוני שקלים, אם לא למעלה מכך.

בפעם הקודמת שישראל החליפה את השטרות במחזור, התהליך התחיל ב-2009 והסתיים ב-2017, ועלה יותר ממיליארד שקל - תכנון השטרות, אישורם והדפסתם בחו"ל. להערכת בנק ישראל, לא ניתן להאיץ את התהליך לפחות מחמש שנים, חייבים לתת לציבור די זמן להחליף את השטרות שבידיו - וחמש שנים זה המון זמן כדי שארגוני הפשיעה יתארגנו בנחת על החלפת השטרות שלהם. בכל מקרה, זה לא אפשרי כרגע - גוש היורו עומד להחליף את השטרות שלו, והמשמעות היא שמדפיסי השטרות בעולם עסוקים בשנים הקרובות.

תמרוץ להפקדת מזומן בבנקים?

גם הרעיון של ביטול שטר ה-200 שקל, שבו אוגרים את סכומי הכסף הגדולים בכספות המוסתרות של ארגוני הפשע, נדחה בתוקף על ידי בנק ישראל. כיום יש לישראל רק ארבעה שטרות (20, 50, 100, 200), והשטר הגבוה ביותר הוא בשווי של פחות מ-60 יורו. לעומת זאת, מדינות אחרות מחזיקות בדרך כלל חמישה־שישה שטרות, שהגבוה ביניהם הוא בסכומים של 100 וגם 500 יורו (באחרונה הפסיק גוש היורו להדפיס את שטר ה-500, אך הוא נשאר במחזור). ירידה של ישראל לשלושה שטרות בלבד, הגבוה שבהם בסכום של כ-28 יורו (100 שקל), תחייב הדפסה של כמיליארד שטרות חדשים של 100 שקל, תסכן את ישראל במקרה של זיוף או חבלה בשטר זה, ותפגע בנוחות השימוש במזומן - שטר ה-200 שקל הוא שטר העסקות הגדולות העיקרי בשוק, ושטר ה-100 שקל הוא שטר העודף הגדול. וכמובן, הדפסת מיליארד שטרות חדשים תימשך שנים ארוכות, ותעלה כמיליארד שקל.

בקיצור, בנק ישראל הציב לאו מוחלט, והרס את החשיבה מחוץ לקופסה של צוות המזומן. בלית ברירה, ייאלץ הצוות להסתפק ברעיונות שמרניים יותר. מאחר שההצעה לאסור החזקה של סכומי מזומן גדולים בבית נדחתה בידי משרד המשפטים, ככל הנראה הצוות ימליץ על שינוי חקיקה שיחייב מתן הסבר להחזקה של סכומי כסף גדולים בבית - ללא הסבר, הכסף יחולט.

רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצרצילום: אוליבייה פיטוסי

המלצה אפשרית נוספת תהיה מתן תמרוץ להפקדת מזומן בבנקים, למשל, באמצעות הקלת מס או פטור חלקי למי שהכספים שהם מפקידים נובעים מהעלמות מס בלבד (ולא פעילות עבריינית). כמו כן, יש ניסיון לטפל במוקד פשיעת המזומן בחברה הערבית - הצ'יינג'ים. אלה יוגבלו בקבלת צ'קים, ויחויבו בחובות דיווח גדולות יותר.

לבסוף, הצוות יצטרך למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות היסוד שבגללן החברה הערבית נסמכת על מזומן: ההדרה של האזרחים הערבים ממערכת הבנקאות, והקושי לקבל אשראי, במיוחד משכנתאות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker