האם צפייה במקורבו של טראמפ סיכנה את חייהם של צופי פוקס ניוז?

טראמפ, פוקס ניוז ופייסבוק יכולים יחדיו להתמודד ב-2020 על תואר משולש השנאה, השקרים וההסתה הגלובלי

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפצילום: Jonathan Ernst / רויטרס
גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק

ביום רביעי בלילה נאלצה פייסבוק לפעול. היא הורידה סרטון וידאו שהעלה מטה קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ, שבו טען הנשיא שילדים מחוסנים מפני נגיף הקורונה.

לטענה של טראמפ אין כמובן ביסוס מדעי: היא חלק ממאות טענות, ציוצים, פוסטים ונאומים שלו שהם בדותות, שקרים והמצאות.

ההחלטה של פייסבוק להוריד את הסרטון אינה מתיישבת עם העמדה הרשמית של הבוס של המונופול, מארק צוקרברג, שהרשת שבשליטתו דוגלת ב״חופש הדיבור״ ואינה מחליטה מהי אמת ומהו שקר — עמדה נוחה למי שמוכר למיליארדי אנשים תוכן שאנשים אחרים מייצרים תוך שהוא פטור באמצעות חוק מיוחד מכל אחריות משפטית. ההבדל היחיד בין הפוסט הזה למיליוני פוסטים שקריים ומסיתים שהאלגוריתם של הרשת ומעמדה המונופוליסטי מסייעים להפיץ מדי יום הוא שאנחנו נמצאים בעיצומה של מגפה שיצאה מכלל שליטה בארה״ב. הנזק ששקרים עלולים לגרום לחיי אדם ברור ומיידי מאי־פעם.

רופרט מרדוקצילום: Evan Agostini / Invision / AP

הסרטון שהעלה מטה הקמפיין של טראמפ היה חלק מראיון שנערך בבוקר יום רביעי ברשת הטלוויזיה פוקס שבשליטת טייקון העיתונות הגלובלי רופרט מרדוק. כאשר טראמפ נשאל בראיון לגבי רצונו לפתוח את בתי הספר בסתיו, הוא השיב ש״ילדים למעשה מחוסנים״ מהנגיף. המחקרים העדכניים ביותר על קורונה בילדים מראים תוצאות הפוכות.

טראמפ, פוקס ניוז ופייסבוק יכולים יחדיו להתמודד ב–2020 על תואר משולש השנאה, השקרים וההסתה הגלובלי. מעמדה המיוחד של ארה״ב בכלכלה, בפוליטיקה ובתרבות הגלובלית נותן לשלישייה השפעה עצומה לא רק בארה"ב, אלא במדינות רבות המושפעות ממנה.

חדר הבקרה של פוקס ניוז, לפני כשנהצילום: Drew Angerer / NYT

אף שהאלגוריתם של פייסבוק, שמצליח למקסם הכנסות מפרסום ולהקטין למינימום הוצאות ניטור ופיקוח על התוכן, בין השאר, באמצעות הפצת שקרים ושנאה, הוא שמושך בשנים האחרונות את תשומת לבם של האנשים המוטרדים מהרוחות הנושבות בפוליטיקה הגלובלית, הרי שלמרדוק יש מניות בכורה במודל.

המודל העסקי של פוקס ניוז והשפעתה על סדר היום של המפלגה הרפובליקאית והימין האמריקאי לא דומים לאלה של שום רשת טלוויזיה אחרת. העורך המייסד של פוקס, רוג'ר איילס, יצר מפלצת כוח והשפעה פוליטית חסרת תקדים בזירת העיתונות. תחת השם ״רשת חדשות״ הוא יצר מכונה פוליטית שהרימה והפילה פוליטיקאים וקבעה את סדר היום של הימין בארה״ב.

כל עוד מדובר ב״פוליטיקה״ ו״אידיאולוגיה״ יכלו רבים מתומכי פוקס ומקורביה לפטור את הביקורת עליה כמפלגתית או מחנאית, אלא שאז הגיע הקורונה. שלושה מחקרים של חוקרים מאוניברסיטאות ומכוני מחקר מדעיים בארה״ב שנערכו בארבעת החודשים האחרונים הראו את הסכנה של מודל פוקס: מחקר שנערך באפריל בארה״ב הראה שאנשים שנחשפו לרשת נטו יותר להאמין לתיאוריות קונספירציה שטענו שהסיכון שמציב הנגיף הוא נמוך, שנטילת ויטמין סי מונעת הידבקות או שהוא הופץ על ידי גורמים בממשל האמריקאי שרצו לפגוע בטראמפ.

ההחלטה להוריד את הסרטון של טראמפ אינה מתיישבת עם העמדה הרשמית של צוקרברג, שהרשת שבשליטתו דוגלת ב"חופש הדיבור" — עמדה נוחה למי שמוכר למיליארדי אנשים תוכן שאנשים אחרים מייצרים, תוך שהוא פטור מכל אחריות משפטית

פוקס ניוז אינה מקשה אחת: בתוך הרשת הפופולרית יש מגישים ומפיקים שמשתפים פעולה ישירות עם טראמפ ומהדהדים את מסריו, והם חלק ממארג התקשורת שלו — ולעומת זאת יש מגישים בעלי עמדות ימניות ושמרניות שממצבים עצמם כביקורתיים יותר כלפי טראמפ.

מחקר של ארבעה כלכלנים מהאוניברסיטאות שיקגו, הרווארד, ווריק וציריך ערך באפריל השוואה בין צופים בתוכנית של הכוכב הגדול של פוקס ניוז, שון האניטי, שנחשב העיתונאי המקורב ביותר בארה״ב לנשיא, לבין הצופים של כוכב אחר של הרשת, טאקר קרלסון, שהחל להגדיל בשנים האחרונות את הביקורת שלו על טראמפ.

מארק צוקרברגצילום: Mark Lennihan / אי־פי

בשבועות הראשונים לפריצת המגפה הידהד האניטי את הטענות של טראמפ שהנגיף הוא מזימה פוליטית של המפלגה הדמוקרטית, בעוד שקרלסון התייחס לנגיף כסכנה אמיתית לבריאות הציבור.

ישראל, באופן לא מפתיע, מיהרה גם היא לאמץ את המודל האמריקאי. שלוש מערכות בחירות, מעורבות מסיבית של פוליטיקאים ועיתונאים ברשתות חברתיות מרעילים בקצב הולך וגדל את האווירה ואת הנורמות הפוליטיות

בניגוד לרוב המחקרים של השפעת כלי תקשורת על הצופים והקוראים, במחקר הזה החוקרים לא בדקו את ההשפעה של האניטי וקרלסון על העמדות של הצופים, אלא על התנהגותם. הם הראו שבשלבים הראשונים של המגפה הצופים של האניטי נקטו פחות אמצעי זהירות, ולכן שיעורי המוות בקרבם היו גבוהים יותר מבקרב הצופים של קרלסון — כשכל שאר המשתנים מוחזקים כמובן קבועים.

כמובן שהשקרים, המניפולציות והשירותים שהאניטי מעניק לטראמפ לא שרטו את מעמדו והמוניטין שלו מול הבייס שלו ומול צופי רשת פוקס, שמשלמת לו עשרות מיליוני דולרים בשנה עבור הרייטינג, הכוח והחיבור לנשיא שהוא מספק לה. האניטי מתחבר היטב לתרבות הארגונית והעיתונאית של הבוס הגדול של הרשת — מרדוק.

בשבוע שעבר שודר ב–BBC הפרק השלישי והאחרון במיני־סדרה הדוקומנטרית על עלייתה של שושלת מרדוק. הצופה ההדיוט, שלא עוקב אחרי הפוליטיקה הבריטית והמעורבות של מרדוק בה ב–30 השנים האחרונות, עשוי לשאול את עצמו כיצד ייתכן שרק ב–2020 משודר תיעוד כה מפורט של ההשפעה האדירה שהיתה לברון העיתונות הגלובלית על בריטניה וארה״ב. פוליטיקאים בריטים, יועצי תקשורת וכמה מהעיתונאים שעבדו במכונות הכוח וההפחדה של מרדוק לאורך השנים מעידים מול המצלמה על הטקטיקות האלימות שבהן השתמשו העורכים והכתבים בעיתוניו ועל ההתרפסות והפחד של הפוליטיקאים ממנו. ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר אומר ישירות למצלמה שהכוח האדיר של מרדוק היה נתון, והוא היה צריך להחליט אם הוא רוצה להתעמת איתו או ״לנהל אותו״. ואז הוא מוסיף ביובש שהוא בחר ״לנהל אותו״- כלומר רוב הזמן לשתוק ולשתף פעולה. ברגע מפחיד אחר בפרק השלישי של הסדרה המצוינת נראה מרדוק מסביר בראיון לעורך העיתון "האוסטרליאן" שבשליטתו שיש להתייחס בספקנות לנושא של שינוי האקלים - סוגיה שלגביה יש קונצנזוס כמעט מוחלט של רוב הקהילה המדעית בעולם.

מרדוק ספג לפני עשור מכה שכמעט חיסלה אותו. לאחר שנים ארוכות של קשר שתיקה ופחד מצד רוב העיתונות והפוליטיקאים, הצליח "גרדיאן" הבריטי, אחד העיתונים הבודדים בעולם שלא שייך לטייקון תקשורת או לחברה בורסאית, לחשוף פעילות פלילית רחבת היקף בעיתון הנפוץ ביותר של מרדוק — ״ניוז אוף דה וורלד״. מרדוק נאלץ לסגור את העיתון, ונפתחה ועדת חקירה פרלמנטרית שחשפה את מערכת היחסים בין עיתונאיו של מרדוק לבין פוליטיקאים ובכירי הסקוטלנד יארד. אבל מרדוק, כעוף החול, הצליח להתאושש מפרשיית ניוז אוף דה וורלד כאשר כמו תמיד מה שמביא להתעצמות כוחו ולשגשוגו הוא אווירת קיטוב, רעל ומחנאות. קמפיין אגרסיווי של עיתוניו בבריטניה סייע לכוחות פוליטיים שנראו כשוליים להוביל למהלך של הברקזיט ולהפוך שוב את מרדוק לרלוונטי. ההלם של הברקזיט היווה רוח גבית לדונלד טראמפ ומרדוק היה מהראשונים לזהות את ההזדמנות.

ילד בדאלאס, טקסס, ממתין להסעה ביום הראשון ללימודים מאז ההשבתה בשל פרוץ הקורונהצילום: Brynn Anderson/אי־פי

ב-2016, כאשר טראמפ הכריז על ריצה לנשיאות, היה מרדוק מהראשונים לזהות את ההזדמנות. בתחילת הקמפיין מרדוק היה ספקני, אבל ככל שהוא התקדם - הבין מרדוק את הפוטנציאל. הוא חבר לטראמפ, ופוקס ניוז נהפכה לרשת תעמולה והדהוד מסרים של הנשיא. שיתוף הפעולה הזינק את טראמפ ואת הרייטינג של פוקס, והיא נהפכה לרשת החדשות החזקה ביותר בארה״ב ולמכונת כסף עם שיעורי רווחיות חריגים בעידן שבו הפרסום עובר במהירות לרשתות החברתיות.

כל שבוע בשלוש השנים האחרונות נחשפים עוד ועוד סימפטומים לסוג השיח התקשורתי שמקדמות רשתות חברתיות, רשתות טלוויזיה, אתרי אינטרנט ופוליטיקאים שחיים ומשגשגים על קיטוב, שנאה ושקרים

הסכנות של המודל העסקי והפוליטי של מרדוק, צוקרברג וטראמפ מבעבעות כבר שנים ארוכות בארה״ב בפרט ובעולם כולו. כל שבוע בשלוש השנים האחרונות נחשפים עוד ועוד סימפטומים לסוג השיח התקשורתי שמקדמות רשתות חברתיות, רשתות טלוויזיה, אתרי אינטרנט ופוליטיקאים שחיים ומשגשגים על קיטוב, שנאה ושקרים. הקורונה הביא את התופעות לשיאים חדשים, וככל שמתקרבות הבחירות בארה״ב בנובמבר הכוח להרוס ולהזיק של משולש הכסף, הפוליטיקה והטכנולוגיה הזאת דוקר יותר ויותר את העיניים.

שון האניטיצילום: Paul Zimmerman / GETTY IMAGES NO

ישראל, באופן לא מפתיע, מיהרה גם היא לאמץ את המודל האמריקאי. שלוש מערכות בחירות, מדינה שפייסבוק נהנית בה מפופולריות אדירה, מעורבות מאסיבית של פוליטיקאים ועיתונאים ברשתות חברתיות מרעילים בקצב הולך וגדל את האווירה ואת הנורמות הפוליטיות. חלק גדול מהעיתונאים ומאות אלפי ישראלים פיתחו בשנים האחרונות התמכרות גוברת לכימיקלים שהמוח מפריש כשהוא נחשף לשנאה ולקיטוב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו חבריו מעבר לאוקיינוס, כאילו חיכה במשך 30 שנה לעולם הטכנולוגי הזה: הוא פורח בו, הוא חי אותו, הוא מנהל אותו יותר טוב מכל פוליטיקאי אחר. עבור נתניהו מדובר בהישרדות פוליטית ואישית, עבור מאות עיתונאים מדובר במקרה הטוב בהתמכרות ובמקרה הרע בזירה היחידה שנהפכה לרלוונטית ומשפיעה, ועבור הפוליטיקה מדובר במפלצת שאוכלת הכל ולא משאירה אוויר בחדר לשום דבר אחר. אם המוסדות הדמוקרטיים לא יידעו להקיא מתוכם את האלגוריתמים, אנשי העסקים והפוליטיקאים שסוחרים בשנאה — החל בבחירות בנובמבר הקרוב — המשבר הכלכלי המעמיק עלול להידרדר לכדי משבר פוליטי וחברתי מהסוג שלא ידענו זה שלושה דורות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker