ליאור דטל

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להכריז היום (א') על הבטחת בחירות לקיום קייטנות בגני הילדים ובבתי הספר ביולי, כך דווח ב"הארץ". 

מפרטים נוספים שהגיעו ל-TheMarker עולה כי נתניהו יכריז על קיום קייטנות מסובסדות בגני הילדים ובבתי הספר עד כיתה ד', וכי תינתן אפשרות לתגבור לימודי בתיכונים. התוכנית דומה לזו שהפעיל משרד החינוך ביולי בשנה שעברה. בנוסף, נתניהו צפוי למסור הודעה בנוגע לחזרה ללימודים של תלמידי כיתות ז'-י', לאחר שהתלמידים ברשויות המקומיות שמרדו בממשלה כבר חזרו לבתי הספר היום. 

הפעם ההודעה תימסר בנוכחות שני ראשי ארגוני המורים: יו"ר ארגון המורים, רן ארז, ומזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, עם שר האוצר, ישראל כ"ץ, ושר החינוך, יואב גלנט. 

זהו מהלך ציני במיוחד של נתניהו, בשיאה של מערכת הבחירות, ובשיא המשבר במערכת החינוך, כאשר הורים רבים קולטים את הנזקים הרבים שנגרמו לילדיהם, במיוחד בכיתות ז'-י', בגלל אופן ניהול המשבר על ידי נתניהו. 

בהודעתו, נתניהו מנסה לסחוט את רגשות ההורים והתלמידים, שנפגעו בין היתר מסירובו להעביר תקציב מדינה - שהיה מאפשר לקיים לימודים בבתי הספר בקפסולות. במקום זאת, נתניהו גרם לסגירת מערכת החינוך לתקופה ארוכה, ועד כה לא התקיים אפילו יום לימודים מלא אחד לכל שכבות הגיל בכל הארץ. 

קייטנות קיץצילום: דודו בכר

באחרונה, הכריז יו"ר תקווה חדשה, גדעון סער, על תוכנית מקיפה לטיפול במערכת החינוך לאחר הבחירות. מצע הבחירות של סער כולל הבטחה דומה לקיצור החופש הגדול, אך בהיקף רחב יותר בכל שכבות הגיל. בדומה להבטחתו של נתניהו היום, גם כאן מדובר בהבטחת בחירות, כזו שכל יתר ראשי המפלגות יוכלו להבטיח בקלות בשלב זה.

הבטחה ללא כיסוי

הבעיה היא שלנתניהו אין כסף כדי לממש את ההבטחה הזאת, מכיוון שאין לכך תקציב. בשנה שעברה משרד החינוך יישם תוכנית לסבסוד קייטנות בגני הילדים ובכיתות א'-ד' בלבד במשך חודש, שאיפשרה למורים להשתתף בה בעבור תוספת תשלום. התוכנית הזאת מומנה בסכום ענק של 1.3 מיליארד שקל - תקציב עתק ביחס לשאר תוכניות משרד החינוך. כדי לממן תוכנית כזאת פעם נוספת, יש צורך בתוספת תקציב של לפחות 1.3 מיליארד שקל, וכדי ליישם אותה בשכבות גיל נוספות, למשל בתיכונים, יש צורך בכסף נוסף. 

התוכנית הזאת אינה מתוקצבת בשלב זה, ונתניהו לא יכול להתחייב כי היא תיושם, מפני שאנו בתקופת בחירות, שבה אסור להתחייב על הוצאות חדשות. קיימת אפשרות שבה משרד החינוך יממן את התוכנית מתקציבו הקיים, אך כדי לעשות זאת יהיה עליו לבצע קיצוץ גדול בתקציבו, שיפגע בתלמידים ובמורים. 

במשך כל תקופת מגפת הקורונה נתניהו כמעט לא התייחס למערכת החינוך. הפתרון הקל עבורו היה לסגור אותה. גם כאשר בתי הספר נפתחו, תנאי הלימודים לא הותאמו באופן מירבי ללימודים תחת מגבלות הקורונה, בגלל היעדר תקציב, וכך היא נסגרה שוב ושוב. בסופו של דבר, תלמידי ישראל ספגו את הנזקים הגדולים ביותר בתקופת הקורונה בהשוואה לשאר המדינות המפותחות. נתניהו לא התייחס מעולם לנזקים הלימודיים והנפשיים שנגרמו לתלמידים, בגלל האופן שבו ניהל את המשבר, וסביר שנזכר לעשות זאת רק בגלל הבחירות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker