לבנון קורסת, יחד עם הבנקים ובתי החולים

לבנון בסגר, האבטלה נוסקת לשיעור של יותר מ-30%, חולי הקורונה מושלכים בפתח בתי החולים, היקף הגניבות ומעשי השוד זינק בעשרות אחוזים – וגם ממשלה אין

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
"טיהור קורונה" בטיילת של ביירות
"טיהור קורונה" בטיילת של ביירותצילום: בלומברג

העומס העצום שמוטל על בתי החולים בלבנון והמחסור במיטות, בעיקר במחלקות לטיפול נמרץ, יצרו תופעה עגומה חדשה. אזרחים שזקוקים לטיפול דחוף בשל פגיעת הקורונה, מזמינים אמבולנסים שמובילים אותם עד לשערי בתי החולים. שם הם ננטשים על כיסאות גלגלים, בהנחה שבית החולים לא יפקיר אותם. כשאזרח מבקש להודיע מראש על כוונתו להגיע לבית החולים, הוא נענה כי אין בו עוד מקום, ועליו למצוא אלטרנטיבה אחרת.

אבל גם ההנחה שבית החולים יאסוף לתוכו אזרח נטוש על כיסא גלגלים אינה תקפה עוד. דיווחים מלבנון מספרים כי חולים חיכו במשך שעות ארוכות מחוץ לבתי החולים, עד שמשפחותיהם שבו ואספו אותם חזרה הביתה.

בנק בביירות לאחר שהותקף בידי מפגיניםצילום: בלומברג

בני המזל שהצליחו להיקלט בבתי החולים, נאלצים להביא עמם מהבית דברי מזון, תרופות וכלי מיטה; חולים רבים שוכבים במסדרונות ללא חיבור למוניטורים ולמכונות הנשמה; צוותים רפואיים עובדים הרבה מתחת לתקן, בין אם משום שאנשי צוות חלו ובין אם מפני שפשוט עזבו את עבודתם בגלל העומס והתסכול, ולא פחות מכך, משום שבמשך חודשים ארוכים לא קיבלו את שכרם.

על פי הנתונים הרשמיים והבלתי מהימנים, בלבנון נדבקו עד כה כ-200 אלף בני אדם בקורונה, יותר מ-1,500 מתו מהמחלה, וקצב ההדבקה כבר מגיע ליותר מ-4,500 בני אדם ליום. ביום חמישי שעבר הכריזה ממשלת המעבר, בראשות דיאב חסאן, על סגר למשך שלושה שבועות, שכולל עוצר מהשעה 18:00 עד 5:00, והגבלת תנועת המכוניות, כך שמדי יום יוכלו לנוע לסירוגין מכוניות שנושאות לוחיות זיהוי שעליהן מספרים זוגיים או אי-זוגיים.

מאות מחסומים הוצבו בכבישים, אלפי דו"חות חולקו לנהגים ולעברייני סגר, אבל בתוך יומיים התברר לממשלה כי גם הצעדים הללו אינם מספיקים, ובתחילת השבוע היא דנה באפשרות להטיל סגר כולל והדוק על כל המדינה למשך עשרה ימים, שבו ייסגרו אפילו חנויות המזון והסופרמרקטים, לא יינתנו פטורים, וכל בתי הספר יינעלו. על חיסונים אפשר רק לחלום. על פי משרד הבריאות הלבנוני, משלוח ראשון של חיסונים מחברת פייזר יגיע רק בפברואר, וגם הוא יספיק לחיסונם של רק כ-20% מהאוכלוסייה.

מחלקת קורונה בבית חולים בדרום לבנוןצילום: MAHMOUD ZAYYAT - AFP

כדי להתמודד עם החולים הקשים זקוקים בתי החולים לעוד מאות מיטות, שעלותן, יחד עם הציוד הנלווה, מגיעה לכ-40-30 אלף דולר למיטה. אלה סכומי ענק, במיוחד בעבור כ-127 בתי החולים הפרטיים, שלטענתם הממשלה חייבת להם כ-1.5 מיליארד דולר עוד מ-2012. כדי לרכוש ציוד ותרופות הם נדרשים כיום לשלם ליבואנים בדולרים ומראש, ואלה אינם מוכנים לקבל צ'קים או התחייבויות עתידיות, כולל כאלה שמגובות בערבויות המדינה. לחוסר האמון הזה יש בסיס איתן - הבנק המרכזי עצמו הצהיר כי בידיו רזרבות ברזל של כ-2 מיליארד דולר בלבד, והם נועדו למימון יבוא של מצרכי יסוד הכרחיים. 

יותר מ-10 מיליארד דולר מתחת לבלטות

בבנקים כלואות הפקדות דולריות של אזרחים שאותן הם אינם רשאים להוציא בגלל תקנות הממשלה. אחת התוצאות של הדבר היא שאזרחים וחברות מאחסנים את כספם במטבע מקומי או זר, מתחת לבלטות או בכספות. על פי אחת הערכות, מחוץ למערכת הבנקאית מצוי הון פרטי בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר.

הפגנה מול הבנק המרכזי בביירותצילום: AZIZ TAHER/רויטרס

כדי להקל על הפעילות הדולרית, בעיקר עבור היבואנים, החליט הבנק המרכזי להעלות את תקרת הנזילות שנדרשת מהם, צעד שעלול להביא לכך שהבנקים יתקשו לעמוד בהתחיבויותיהם כלפי בעלי הפיקדונות. בצעד חסר תועלת, הנחה הבנק המרכזי את הבנקים לדרוש ממי שהוציא מהמדינה יותר מ-500 אלף דולר בשנה האחרונה – בניגוד להנחיות לבלום את הוצאת הכספים מהמדינה – להחזיר חלק מהכספים.

הבנקים שלחו אמנם מכתבים ברוח זו ללקוחותיהם, אבל עד כה לא נראה שמי מהם מתכוון ליישם את ההנחיה. על הזרמה חדשה של דולרים למשק, אם כסיוע מיוחד או כהלוואה מקרן המטבע הבינלאומית, אי-אפשר להתנבא. כל עוד אין ממשלה מוסכמת בלבנון ותוכנית סדורה לרפורמות כלכליות, שום גוף פיננסי או מדינה לא יעביר דולר אחד למסננת הכספים שנקראת אוצר מדינת לבנון. הסיוע היחיד שהממשלה מקבלת הוא בעבור טיפול בקורונה, שלא עונה על הצרכים השוטפים, וקל וחומר אינו מספיק לבניית תוכנית ארוכת טווח או להחזר החובות לבתי החולים. 

7 מיליארד דולר בהעברות כספים

כשהמדינה בסגר והאבטלה נוסקת לשיעור של יותר מ-30%, מתפתחים "ענפי תעסוקה" חדשים. על פי דיווחי משרד הפנים הלבנוני, היקף הגניבות ומעשי השוד זינק בעשרות אחוזים לעומת שנים קודמות. גניבת מכוניות היא כנראה עסק משתלם במיוחד. המכונית הגנובה עוברת לסוריה, ושם עומדות בפניה שתי אופציות: להימכר לאזרח סורי במחיר נמוך, או שלבעלים הלבנוני יוצע לרכוש שוב את מכוניתו. אם הבעלים מסכים, המכונית תגיע לגבול הסורי-לבנוני, ומשם ייטול אותה ויחזירה הביתה, כנראה עד הפעם הבאה שהיא תיגנב.

הברחות לסוריה הן ענף ותיק, אלא שבתקופה האחרונה משתנה מגוון מוצרי ההברחה, ואלה כוללים מוצרי יסוד כמו קמח, שמן ודלק, הנהנים מסובסידיות גבוהות בלבנון, ואילו בסוריה הם נמכרים במחירי השוק. הממשלה שוקלת כעת, באיחור רב, ליישם רפורמה בתחום הסובסידיות, הגובות מקופתה כ-6 מיליארד דולר בשנה. הכוונה היא להעניק סיוע ישיר למשפחות נזקקות ולהפסיק את שיטת הסובסידיה למוצר. ההערכה היא שמשפחה נזקקת תוכל לקבל כ-400 דולר לחודש, אבל כמו כל החלטה אחרת של ממשלת המעבר, עד שתתקבל התקנה החדשה היא תצטרך לחצות עוד שדה מוקשים פוליטי נפיץ, ולא ברור אם היא בכלל תתקבל.

המתנה ליד תחנה לבדיקת קורונה בביירותצילום: ISSAM ABDALLAH/רויטרס

המשענת העיקרית לחלק מהמשפחות היא העברות התשלומים שמגיעות מאזרחים לבנונים שעובדים בחו"ל, בעיקר במדינות המפרץ, שמהוות כ-36% מהתמ"ג. לבנון היא הממשלה השלישית בעולם (אחרי טונגה והאיטי) בגובה העברות הכספים לנפש. מקור הכנסה זה נפגע גם הוא השנה, וצנח ביותר מ-6% לכ-7 מיליארד דולר. 

תמונת מצב זו אינה עומדת להשתנות בקרוב, שכן הדיונים על הרכבת ממשלה חדשה נתקעו במחלוקת הפוליטית בין ראש הממשלה הממונה, סעד אל-חרירי, לבין הנשיא מישל עאון - סביב שאלת מינוי השרים.

בלבנון, כמו כל מדינות העולם, ממתינה לכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן, כדי להבין אם תנַאי היסוד שהציב הנשיא היוצא דונלד טראמפ, שלפיו אין לכלול בממשלת לבנון נציגים של חזבאללה, ימשיך להיות בתוקף, ובכך יכשיל את הקמתה של ממשלה מוסכמת, או שבמסגרת כוונתו של ביידן לחזור למשא ומתן עם איראן, התנאי הזה יוגמש ויאפשר הקמת ממשלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker