ניצחו את הקורונה: עובדים מהבית ומקבלים את השכר הכי גבוה בישראל

אם יש לנו תעשייה שבה הכי כיף לעבוד, היא הכי מתגמלת וקל מאוד לעבוד מהבית - די ברור מהו הענף המנצח של העידן הנוכחי ■ נותרו רק שתי תהיות

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובד במשרד
משרדי חברת היי־טק באזור המרכז, בימי הקורונה. הענף שמייצב את המשקצילום: אייל טואג

צירוף מקרים מעניין הביא לכך שבמארס 2020 ובמארס 2000 פרצו שני משברים כלכליים גדולים שתפסו את הכלכלה הישראלית והעולמית עם המכנסיים למטה.

לפני 20 שנה היה זה משבר בועת הדוט.קום, שהביא לקריסתן של מאות חברות סטארט־אפ בישראל ולפיטורים המוניים של עובדי היי־טק. המשבר נולד יחד עם התנופה האדירה של הקמת חברות אינטרנט שגייסו סכומי עתק הרבה לפני שהיו להן מכירות, רווחים ואפילו מוצר. הן זכו להערכות שווי מנופחות שאיפשרו להן לגייס הרבה מאוד כסף רק על סמך ההבטחה שהן ישנו את העולם. מקצתן שינו את העולם, אך רבות אחרות פשוט נסגרו והשאירו הרבה חלומות התעשרות מנופצים.

לוהט בהיי-טק: 50-40 אלף שקל למתכנת - והשכר בעלייה

0:00
-- : --
להרשמה לפודקאסט

ישראל נחשבה כבר אז למעצמת סטארט־אפים קטנה, ולכן היא חשה היטב את התפוצצות הבועה. ומאחר שצרות מגיעות בצרורות — זה קרה בעיצומה של האינתיפאדה השנייה והאוטובוסים המתפוצצים. התוצאה היתה שלוש שנות מיתון כבד שהביאו ב–2003 לתוכנית כלכלית, אותה הוביל שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, לשיקום הכלכלה הישראלית.

20 שנה חלפו וגם הפעם המשבר פרץ במארס והגיע מעבר לים — הפעם מסין. הסגר הראשון והסגר השני, שהגיעו עקב התחלואה הגבוהה מנגיף הקורונה, גרמו לשורת זעזועים כלכליים של פיטורים או הוצאה לחל"ת של יותר ממיליון עובדים, עשרות אלפי עסקים שקרסו ואלפי פשיטות רגל. התוצאה ניכרת כמובן בנתוני המאקרו: זינוק בגירעון, עלייה ביחס חוב־תוצר וצמיחה שלילית.

זה לא מיוחד רק לישראל, אלא לכל המשקים שנפגעו. אבל הפעם, בניגוד למשבר של 2000, להיי־טק יש תפקיד אחר במשבר הזה — הוא לא מושך את המשק למטה, אלא למעלה. בכל הסקירות והניתוחים של ביצועי הכלכלה הישראלית, ההיי־טק מוגדר כנקודת חוזק במשבר הזה. להבדיל, למשל, מהתיירות. רואים זאת היטב כשבוחנים את היקף הפגיעה בתוצר במשקים שונים. משקים שבהם יש משקל גדול לתיירות — נפגעו חזק יותר. משקים שבהם יש ענף היי־טק חזק — נפגעו פחות. ואצלנו ההיי־טק חזק מאוד. לפני 20 שנה הוא היה הבעיה. עכשיו הוא הפתרון.

ולא רק שהוא חזק, אלא גם נראה שמשבר הקורונה מייצר לענף הזדמנויות רבות עקב הסטרואידים שהוא מזריק לתהליכים טכנולוגיים ודיגיטליים. בכל פעם שאתם מקללים כשמשהו בתקשורת, במחשב, בזום ובהתחברות מרחוק לא עובד — קמות כמה חברות סטארט־אפ שמנסות לפתור את הבעיה. כשאתם משתעממים בבית עקב הסגר והבידוד החברתי — בהיי־טק עסוקים בניסיון לייצר משהו שיעסיק אתכם — משחקים, אפליקציות, לומדות, תוכנות. כשאתם מהססים אם לצאת לקניות וחוששים מהדבקה — בחברות ההיי־טק שוברים את הראש איך לאפשר לכם בכל זאת לקנות.

וזה קורה בכל שרשרת הערך שבין היצרן לצרכן — בחיבור, בשירות, בלוגיסטיקה ובניהול מלאי. מאחורי כל שלב בשרשרת הזו יש שחקני היי־טק שהקורונה עושה להם טוב. יש למוצרי החברות ביקוש, הן מגייסות כסף ועובדים ומהוות עוגן לכלכלות שספגו מכה קשה עקב המשבר. יש כמובן גם נפגעים. אם ענפי התיירות והתעופה הושבתו — גם מיזמים שביקשו לפתח ולמכור להם פתרונות טכנולוגיים נסגרו. במקומם ייפתחו אחרים, כשהתיירות והתעופה ישובו לעבודה סדירה.

משרדים ריקים עקב הקורונהצילום: אייל טואג

גם בניכוי מיזמים שנסגרו (סטטיסטיקת הסגירות קיימת גם בימי שגרה), ההיי־טק הוא הגורם המייצב של הכלכלה הישראלית מאז משבר הקורונה. כמעט לא היו בו פיטורים, הביקוש לעובדים עדיין גבוה, והעניין של השווקים בפתרונות, שירותים ומוצרים טכנולוגיים לא נפגע. בתחומים מסוימים הוא אף התחזק. ויש מי שמסתכל על ההיי־טק כמו על רכב חלל שהתנתק מחללית האם ומתנייד בנפרד ממנה, בקצב ובמסלול משלו. זה לא לגמרי מדויק, משום שיש עוד כמה ענפים שמחזיקים את הכלכלה הישראלית על רגליה — המזון, הבנייה וכמובן התעשיות הביטחוניות — שמהווים גם הם עוגן כלכלי בימים אלה.

הענף הכי מותאם לקורונה

כשמשבר הקורונה פרץ ונערכו במשרד האוצר ובבנק ישראל דיונים על הטלת סגר, אחד העקרונות שנקבעו היה שאסור לסגור עסקים שבהם אין התקהלויות ויש תרומה גדולה לתוצר. זו אחת האבחנות הכי חשובות שנעשו בשלבים הראשונים של המשבר, והיא זו שמאפשרת למשק להפגין ביצועים טובים יחסית לכלכלות אחרות.

התרומה של ההיי־טק לייצוב המשק מעוררת את השאלה שמעסיקה אותנו בשנים האחרונות בכלל, ומאז הקורונה בפרט: אם ענף ההיי־טק כל כך מוצלח, איך אפשר לגרום לכך שעוד אנשים ישתלבו בו וייהנו מפירותיו? מדובר הרי בענף נחשק על פי כל קנה מידה: 13 מתוך 20 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל (על פי דירוג מגזין TheMarker וחברת cofaceBDI) הן חברות היי־טק. השכר הממוצע בענפי המידע והתקשורת (היי־טק) הוא הכי גבוה מבין כל הענפים — כ–23 אלף שקל בחודש, הרחק מענפים מתגמלים אחרים כמו פיננסים, חשמל וביטחון לאומי.

ההיי־טק הוא גם הענף שהכי מותאם לחיי הקורונה — השיעור הכי גבוה של מועסקים שעבדו מהבית באוגוסט היה בענפי המידע והתקשורת — 77%. גם הביקוש לעובדי היי־טק הוא גדול ונשאר קשיח למרות המשבר — להבדיל מענפים אחרים שבהם הביקוש לעובדים צנח בעשרות אחוזים. אז אם יש לנו תעשייה שבה הכי כיף לעבוד, היא הכי מתגמלת וקל מאוד לעבוד מהבית — די ברור מהו הענף המנצח של העידן הנוכחי. נותרו רק שתי תהיות: האם זה יישאר כך גם בעתיד הנראה לעין, וכיצד ניתן לגרום ליותר אנשים להשתלב בתחום שבו מועסקים כיום רק כ–9% מהשכירים בישראל?

נ.ב

את השאלה הראשונה נשאיר לעתיד. השאלה השנייה צריכה להעסיק כל אדם צעיר (והוריו) שמחפש את דרכו בתחום ההשכלה ובשוק העבודה, אך גם את הממשלה. שר האוצר, ישראל כ"ץ, החליט להקים מינהלת להכשרות מקצועיות במשרד האוצר, ולהתחרות במידה מסוימת בזרוע העבודה של משרד העבודה והרווחה. התחרות בין שני המשרדים (והשרים) היא עניין שולי.

חשובה ממנה השאלה מה מתכוון כ"ץ לעשות עם המינהלת הזו. הוא מתיימר להקים גוף שיפעל להכשרת 100 אלף עובדים. זהו מהלך יומרני, כי בשנה רגילה גופי ההכשרות מטעם המדינה מכשירים כ–30 אלף איש בלבד. בשבוע הבא תוצג תוכנית ההפעלה של המינהלת. ישראל אינה סיפור הצלחה בתחום ההכשרות המקצועיות, בלשון המעטה. אין לה מסורת או הישגים מוכחים בתחום.

לכאורה, זה מלמד משהו טוב על הכלכלה — שהיא מסתדרת בלי מנגנוני הכשרה מקצועיים, ולראיה — שיעור האבטלה הנמוך שהיה כאן עד פרוץ משבר הקורונה. אבל כעת אנחנו בסרט חדש לגמרי. יש סכנה ממשית שמאות אלפי אנשים יישארו מובטלים בשנים הקרובות ללא מהלכים ממשלתיים לעידוד המשק — בקידום השקעות, עידוד הביקושים, שיפור הפריון ורפורמות כלכליות. לשר כ"ץ יש כל מה שנדרש כדי לעשות מהפכה בתחום ההכשרה המקצועית: יש תקציבים, יש מינהלת הכפופה אליו, יש תחושת דחיפות וצורך ממשי בהכשרות מקצועיות, ויש ענף מתגמל, צומח, שיש בו ביקוש קשיח לעובדים. נותר רק להפגין כושר ביצוע ולעשות את זה נכון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker