נתניהו הכריז כי "הסגר הוא הצלחה" - אלה המספרים שמראים אחרת

מספר המובטלים הנוכחי אמנם נמוך מזה שנרשם בסוף הסגר הראשון אבל עד שהממשלה תחליט לפתוח שוב את המשק - עסקים רבים עוד עשויים לקרוס

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תל אביב בסגר
תל אביב בסגרצילום: מוטי מילרוד

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז השבוע כי "הסגר הוא הצלחה" וגרם בקרב הרבה ישראלים לתגובה מרירה. הם יושבים הרי בבית, מובטלים מאונס. חלק איבדו מקום עבודה, אחרים איבדו עסק, אז היכן ההצלחה?

זהו תיאור חלקי ומטעה של המצב. לסגר השני, כמו לסגר הראשון, יש שתי תוצאות מהירות: הורדת התחלואה והזנקת האבטלה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פירסמה אתמול את נתוני האבטלה לספטמבר, שמראים כמה מהירה תגובת שוק העבודה לסגר.

במחצית השנייה של ספטמבר זינק שיעור המובטלים ל-19.1%, לעומת 11.5% במחצית הראשונה. בתוך שבועיים נוספו כ-300 אלף מובטלים חדשים כתוצאה מהסגר, ומספר המובטלים, יחד עם מספר העובדים בחל"ת ומספר העובדים שהיו מועסקים ערב הקורונה וכעת בלתי־מועסקים, הסתכם בסוף ספטמבר ב-767.4 אלף איש. סביר שרבים מהם יחזרו לעבודה כשהסגר ייגמר. ואולם זה עדיין ישאיר אותנו עם כמה מאות אלפי מובטלים.

מספר המובטלים

נתון מעודד - לכאורה

החדשות הרעות הן שאחד מכל חמישה אנשים שהיתה להם עבודה ערב משבר הקורונה הוא כיום מובטל. החדשות הטובות הן שאחרי הסגר הראשון, אחד מכל ארבעה ישראלים היה מובטל. אחרי הסגר של מארס־אפריל היו כאן כ-1.3 מיליון מובטלים. הפעם אנחנו סביב 800 אלף מובטלים.

לכאורה, זה נתון מעודד שמלמד שהפעם המעסיקים לא שלחו הביתה את כמות העובדים ששלחו בפעם הקודמת. יש לכך כמה הסברים. ראשית, להבדיל מהסגר הקודם, הפעם המדינה הציעה תמריצים למעסיקים שמעודדים אותם להחזיק את העובדים, ולא לשלוח אותם לחל"ת.

הסבר שני נעוץ בכך שהסגר השני חל בתקופת החגים, שבהם הפעילות נמוכה והמעסיקים לא מיהרו להוציא עובדים לחל"ת. היו גם מעסיקים שניצלו את הסגר הקודם כדי להקטין הוצאות כוח אדם, אף שלא נפגעו במשבר.

ההסבר השלישי הוא שנצטרך לחכות לסוף תקופת הסגר כדי להבין את מלוא המשמעות שלו. חלק ממקומות העבודה חזרו לפעול בתחילת השבוע (עסקים שאינם מקבלי קהל וחינוך לגיל הרך). סימן השאלה הגדול הוא לגבי עסקים שיישארו סגורים עד לביטול מוחלט של המגבלות. משרד האוצר לוחץ להקדים את לוחות הזמנים של פתיחת העסקים מתוך הבנה שככל שהם יישארו סגורים זמן רב יותר, כך גדל הסיכון לסגירתם.

מפגרים אחרי OECD

יש הרבה רעשים בנתוני האבטלה הנוכחיים, וקשה לדעת מהו שיעור האבטלה האמיתי - כלומר, כמה משרות איבד המשק בפועל עקב המשבר. ההנחה היא ששיעור גדול של עובדים שהוצא לחל"ת לא יחזור לעבודתו עקב סגירת עסקים והתכווצות בפעילות המשקית. זה מחייב את הממשלה לבצע מיפוי של שוק העבודה, כדי לדעת באיזה שיעור אבטלה המשק יישאר ומהו תמהיל המובטלים, כדי לגבש מדיניות לשילובם מחדש.

מעבדה לזיהוי קורונה, רוסיה
מעבדה לזיהוי קורונהצילום: Kirill Zykov/אי־פי

ב-OECD גיבשו לפני מספר שבועות המלצות לממשלת ישראל להתמודדות עם המשבר ועם השלכותיו על שוק העבודה. בין השאר, הם ממליצים שהממשלה תפעל לקידום מנגנוני הכשרה מקצועיים, תטפל בפערי המיומנויות באוכלוסייה הבוגרת, ותקדם מהלכים לשיפור הפריון.

ממשלת ישראל עוד לא נמצאת שם. היא הקצתה אמנם 275 מיליון שקל להכשרות מקצועיות, אך עדיין לא עשתה דבר כדי לקדם מנגנוני הכשרה מקצועיים. היא הוציאה מתחילת המשבר 16 מיליארד שקל על דמי אבטלה, אך מפגרת מאוד בכל מה שקשור ליצירת מקומות העבודה והכשרת עובדים. לכן, הסגר הוא אולי הצלחה בריאותית, אך זהו כישלון כלכלי חמור.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker