"סכנה להפקרות ואנרכיה": תמלילי ועדת החקירה למחדל כבר הגיעו לידינו

יום הכיפורים של הקורונה: ועדת החקירה של המחדל כבר כתבה את עצמה ■ חזרנו 45 שנה אחורה, ולא היה צריך יותר מהדו"ח ההוא

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיון בקבינט הקורונה
דיון בקבינט הקורונהצילום: חיים צח / לע"מ

לא מעט תקוות נתלו בה, אף שרף הציפיות מתוצריה לא נסק. כך זה כשוועדת חקירה ממלכתית נכפית על ראשי המערכת, ובייחוד על ראש הממשלה.

איש לא שש לשתף עמה פעולה ומכבש הלחצים על חבריה נותן אותותיו. ובכל זאת, מדובר בוועדת חקירה ממלכתית. ובכל זאת, היא קמה בעקבות מחדל רב־תחומי שגבה את חייהם של אלפי ישראלים ודן את המשק למשבר. ובכל זאת, היא מחויבת המציאות שעה ששורשי המחדל עבותים ונטועים עמוק בהלכי הרוח בחברה.

כך יעידו תמלילי כמה מהעדים שהופיעו בפני ועדת החקירה הזאת, וכן מקבץ ממסקנותיה - שכוחן בן 45 השנים יפה גם לימינו. כמובן, בכפוף להתאמות לשוניות לרוח התקופה.

פתח דבר

"הנושא המרכזי והמכריע לעניין השלטת משמעת טובה היא מנהיגותו של המפקד, ובמיוחד המפקד הבכיר — והרוח שהוא משרה על פקודיו מכוח הדוגמה האישית שהוא נותן להם. הרי הדברים פשוטים: מפקד הנוהג לפי צווי המוסר, והשומר על כללי המשטר והנוהג — יכול לדרוש מאנשיו שינהגו גם הם כמוהו, ולדרישתו יהיה התוקף המוסרי הדרוש כי הוא יהיה לפקודיו דמות שעמה הם יבקשו להזדהות.

"כנגדו, מפקד שהתנהגותו המוסרית לקויה והמזלזל בעצמו בכללי המשמעת, חותר תחת מעמדו ומאבד את יכולתו להשליט משמעת על פקודיו.

"תופעות כמו זלזול בכספי ציבור, תחבולות לשם השתמטות מתשלום מס הכנסה, שאיפה לפאר חיצוני ולראוותנות וכן ניצול לרעה של מעמד ושררה — אין צורך לומר שהשפעתן על המורל ועל המשמעת קשה פי כמה".

נתניהו, גנץ ואדלשטיין בישיבת ממשלה, במאי
נתניהו, גנץ ואדלשטיין בישיבת ממשלה, במאיצילום: אמיל סלמן

ברכת הדרך

ראש הממשלה: "אני חושב זאת למועיל אילו יכולתם להמליץ על קבלת החלטות בשעת חירום".

חבר הוועדה: "יש רק בקשה, לא בשביל הוועדה שלנו. אם אפשר שעל פרוטוקולים, סטנוגרמות — שתהיה כתובה גם שעה. כלומר מתי מתחילה הישיבה".

יו"ר הוועדה: "זה בשביל ועדת החקירה הבאה".

ראש הממשלה: "זה מחדל של XXX. בדרך כלל הוא איש מסודר".

יו"ר הוועדה: "אני רוצה להודות לך שעשית מאמץ כדי לגמור את העדות במשך יום שלם".

ראש הממשלה: "חברי לעבודה עדים לכך שאני מברך אתכם שלוש פעמים ביום שקיבלתם עליכם את זה. אני חושב שעצם עבודתכם הציל אותנו במידה רבה מאוד, עוד בטרם תגישו את ההמלצות".

קבינט הקורונה

חבר ועדה: "אני רוצה לגעת בפעולת הממשלה, הפוליטיקאים. בעבר היתה ועדת שרים מצומצמת לענייני ביטחון למשל, שבמשך הזמן נדלדלה, או יותר נכון, היא תפחה עד כדי כך שנדלדלה — כי בגלל שיקולים קואליציוניים היה הכרח להוסיף נציגי סיעות עד כדי כך שבסופו של דבר אני חושב שאתה עצמך אמרת: כבר מוטב שהממשלה כולה, מדי פעם בפעם, תדון בתור ועדת שרים לענייני ביטחון.

"כך קרה שאנחנו עדים לגוף חדש, שאין לו מעמד משפטי־קונסטיטוציוני, אשר נתכנס מדי פעם לפעם, וההכרעות במידה מסוימת נופלות בתוך הגוף הזה".

ראש הממשלה: "כשמדברים על ועדה מצומצמת, אז לא היתה אפשרות — ולפי מיטב הכרתי אין אפשרות כזאת — כי אנחנו עוסקים עם אנשים ועם סיעות".

ראש הממשלה החליפי

חבר ועדה: "אני שואל, ב–1 בספטמבר למשל, האם מישהו הביא לפניך שיקול האם לפתוח או לסגור?"

שר הביטחון: "לא עד כמה שזכור לי...כל עת שמצאו לנכון היו פותחים והיו סוגרים".

אבי שמחון ובנימין נתניהו
אבי שמחון ובנימין נתניהוצילום: אוליבייה פיטוסי/פ

ניהול סיכונים

יו"ר הוועדה: "אני מניח שהידיעה אשר פורסמה לא ממך באה".

שר החוץ: "עמדתי לשאול האם הוועדה מפרסמת את זהותם של המופיעים בפניה, כי אני לא פרסמתי".

יו"ר הוועדה: "היה אצלנו המנכ"ל שלך. אמרתי לו בפירוש שהדיון סודי ואין למסור את תוכן עדותו לאף אחד וגם לא לדבר על כך עם איש. חשבתי שזה מובן מאליו".

שר החוץ: "זה היה מובן מאליו וזה מובן מאליו, וזהו גם רצוני, אדוני היו"ר. לא רק התוכן — גם את העובדה שאני כאן לא מסרתי לאף אחד".

יו"ר הוועדה: "אתה באופן אישי לא אחראי לזה".

שר החוץ: "לא רק שאיני אחראי, אני גם מצטער על כך".

יו"ר הוועדה: "ומה ביחס למשרד שלך, האם מישהו הדליף את הישיבה הזו?"

שר החוץ: "אני מוכן לשאול".

יו"ר הוועדה: "אני חושב שהדבר דורש להיחקר, ושיימסר לנו מה תוצאת החקירה הזו, כי זה חמור".

שר החוץ: "אברר אם המזכּירוֹת יודעות שאין הן רשאיות ולא היו רשאיות למסור היכן אני. הדבר האחרון הוא המדאיג ביותר, כי זה שהייתי צריך להיות כאן ב–16:30 — כמעט שאני לא ידעתי עד שהמזכירות אמרו לי את זה לפני שעתיים־שלוש. אני אברר אם במקרה של אפשרות שמישהו שאינו מוסמך שואל איפה אני — אומרים לו שאני פה ושם. אנסה לברר את זה".

מכונות ללא הנשמה

"חקירתנו העלתה שורה של בעיות בכוננות הימ"חים ובכשירותם, ובעיות ביכולת הכוחות שהצטיידו להתפרס ולהיערך במהירות — מבחינת חוסרים ומצב פיסי פגום של הציוד המבוקר והציוד האחר המאוחסן בימ"חים; חלוקה בלתי ברורה של סמכויות ואחריות בעניין הפיקוח, השליטה והרווח בין הרשויות; טיב כוח האדם העוסק בימ"חים, והיחס בין תקן למצבה של כוח האדם; וכן היעדר תוכניות להצטיידות חפוזה מן הימ"חים בתנאי הפתעה".

היגיינה וריחוק חברתי

"נקדים ונאמר בהדגשה שאין אנו מקבלים את הדעת הפסימית שאין מה לעשות, כי כזאת היא החברה הישראלית — לאמור חברה חסרת משמעת, או גרוע מזה: כזהו אופיו של עם ישראל, ולכן יש להשלים עם משמעת לקויה.

"על גישה זו יש להתריע ואותה יש לדחות מכל וכל, בהיותה גישה קלה וקלת דעת: קלה, מפני שהיא מספקת כביכול 'אליבי' נוח לירידה של המשמעת עד לשפל המדרגה; וקלת דעת, מפני חומרת השפעתה על ביטחון המדינה. הרי המשמעת אינה ניתנת לחלוקה. חייל בלתי מסודר שאינו שומר על ניקיונו האישי — חזקה עליו שאין הוא מסוגל לשמור אף על דיוק פעולותיו ועל ניקיונו ותקינותו של הציוד שבו עליו לטפל".

"אכן יש בחברה הישראלית וברחובות ערינו גילויים דוחים של אי סדר ועזובה לבנטיניים, אך בל ייאמר שזה גילוי אופיו הלאומי של עם ישראל. מקורו בחוסר חינוך לאזרחות טובה ובאי־אכיפת החוקים הקיימים".

אחרית דבר

"אווירה של שפע מדומה שאין לו על מה שיסמוך ביכולת האמיתית של המשק הישראלי; רדיפה חקיינית אחרי הישגים חומריים ורווחים קלים על חשבון הבסיס היצרני — הצר בלאו הכי — של המשק הלאומי; מוסר עבודה ירוד של עובדים המפעילים 'סנקציות' נגד הציבור, בעוד שלציבור אין יכולת להפעיל סנקציות נגד עובד העושה מלאכתו רמיה; אקלים של מתירנות ופיחות של ערכים בחיי הפרט והחברה — שנושאים עמם סכנה של הפקרות ואנרכיה; שיטה של חישובי שכר ומיסוי שהאזרח מתקשה לעמוד בה בלי להזדקק לתחבולות שונות המרגילות אותו לעקיפת חוק, לאי יושר ולצביעות והמחלישה את הרצון להתאמץ — וכל זה על רקע של חוסר אחריות תקציבית שהגביר את חוסר היציבות, את חוסר הוודאות לקראת הבאות ואת מגמת הבזבוז בהווה על חשבון העתיד.

"באווירה כזאת נפגם העיקרון הבסיסי של 'קבלת מרות'. כאשר עיקרון זה נשחק בחברה האזרחית, במסגרת המשפחה, בבית הספר ובמקום העבודה".

מקורות והשראה: דו"ח ועדת אגרנט — כרך ראשון — ירושלים, 1975;עדויות ועדת אגרנט, 1974 (ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום