לא צודק ורע לכלכלה: 5 סיבות למה לא לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי

החלשת השירות הציבורי מחלישה את כולנו ■ מגזר ציבורי טוב הוא כזה שעובדים רוצים להישאר בו - עובדים שרבים מהם משרתים את הציבור בשכר נמוך מזה שהיו מרוויחים במגזר הפרטי

יערה מן
יערה מן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חדר מיון. כ"ץ מציע לקצץ דיפרנציאלית בשכרו של כל עובד המרוויח 7,000 שקל ומעלה - כך שהקיצוץ יכלול גם אחיות, רופאות ומורות
חדר מיון. כ"ץ מציע לקצץ דיפרנציאלית בשכרו של כל עובד המרוויח 7,000 שקל ומעלה - כך שהקיצוץ יכלול גם אחיות, רופאות ומורותצילום: אמיר לוי

מייסד "השולמנים", אביר קארה, הצטרף באחרונה לדרישה מעובדי המגזר הציבורי "להיכנס מתחת לאלונקה" ולספוג קיצוץ בשכרם כדי לממן את הסיוע לעצמאים. אין מחלוקת על הפגיעה הקשה שספגו בעלי העסקים ועל חובתה של המדינה לסייע להם, אבל גם אין סיבה לעשות זאת באמצעות קיצוץ שכר במגזר הציבורי. למעשה, יש לפחות חמש סיבות שבגללן זה רעיון גרוע.

קיצוץ בזמן מיתון הוא רע לכלכלה. הפגיעה שכבר התרחשה בפרנסתם של מאות אלפי אזרחים פגעה אנושות בכלכלה ובעסקים שאותם קארה מבקש לייצג. כלכלנים בכירים בארץ ובעולם מסכימים היום שאי אפשר להילחם במיתון על ידי צעדים ממתנים נוספים, כגון קיצוצי שכר. להפך: במיתון נלחמים באמצעות שמירה על רמת הכנסות דומה לזו שהתקיימה לפני המשבר. גם בעולם הבינו את העיקרון הזה ומרבית המדינות המפותחות העבירו לאזרחים סיוע נרחב יותר בהשוואה לישראל. לעומת זאת, רק מדינה אחת, פולין, נקטה צעד של הפחתת שכר במגזר הציבורי.

יש אלטרנטיבות טובות יותר למימון המשבר. מודלים כלכליים מראים שהרחבת ההוצאה הממשלתית, גם על ידי נטילת חוב, תגדיל את הצמיחה בעתיד ו"תקזז" חלק מהעלייה הצפויה ביחס בין החוב לתוצר. רמת החוב הצפויה בישראל לאחר המשבר עדיין נמוכה משמעותית מהצפי במדינות המפותחות, ואף נמוכה יותר מזו ששררה ברבות מהן ערב המשבר.

בעתיד יהיה מספיק זמן לחשוב על דרכים להקטנת החוב (רמז: יש עוד אפשרויות חוץ מקיצוצים), אך כרגע אין בכך דחיפות. הדבר היחיד שדחוף הוא להמשיך לתמוך באזרחים שנפגעו ולהשקיע בתשתיות הפיזיות והחברתיות בישראל כדי להאיץ את המשק ולהגן עליו מפני משברים עתידיים.

שר האוצר ישראל כ"ץ, ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד
שר האוצר ישראל כ"ץ, ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דודצילום: דוברות ההסתדרות

קיצוץ כזה הוא לא צודק. קארה טוען שהקיצוץ יפגע ב"עובדים הבכירים ובעלי המשכורות הגבוהות ביותר". ראשית, זה לא נכון. שר האוצר ישראל כ"ץ מציע לקצץ דיפרנציאלית בשכרו של כל עובד המרוויח 7,000 שקל ומעלה, כך שבין ה"בכירים" הללו נמצאות אחיות ורופאות, מורות ומנהלות ואינספור אנשי ונשות מקצוע נוספים שבחרו להקדיש את חייהם לשירות הציבורי.

שנית, גם אם הקיצוץ באמת היה פוגע רק בבעלי ההכנסות הגבוהות, מדוע לפגוע דווקא באלה המועסקים במגזר הציבורי? מדוע הקריאה "להיכנס מתחת לאלונקה" אינה מופנית למנהלי בנקים, לבעלי שליטה, למי שמחזיקים בתאגידים גדולים שלא נפגעו מהמשבר? מדוע היא מופנית תמיד ואך ורק לעובדי המגזר הציבורי?

לו באוצר היו רוצים בכך, הם יכלו להגדיל את הכנסות המדינה על ידי קיצוץ בהכנסותיהם של כל מקבלי השכר הגבוה במשק. כך לדוגמה, ביטול הפטור ממס על הפנסיה בעשירונים 9 ו–10 בלבד יגדיל את הקופה הציבורית בכ–10.5 מיליארד שקל בשנה, פי שלושה מהתוכנית הנוכחית. צעד כזה וצעדים אחרים למיסוי עושר, יחולו על עובדים בעלי שכר גבוה בכל המגזרים, ואותם צריך יהיה לאמץ ביום שאחרי.

קיצוץ מחליש את כוחם של כל העובדים במשק. המתקפה המאורגנת על העובדים ועל ההסתדרות משסה אזרחים זה בזה, פוגעת בתשתית כוחה של העבודה המאורגנת בישראל, וכתוצאה מכך - בעובדים כולם. זכויות עובדים הן לא פריווילגיה ששמורה לתקופות של שגשוג, אלא משהו שחובה להגן עליו בכל עת. הן תוצאה של מאות שנות מאבק שהצליח לצמצם במעט את אי השוויון האדיר בין העובדים לבין בעלי ההון, אותם בעלי הון שאף פעם לא נקראים להיכנס תחת שום אלונקה.

החלשת השירות הציבורי מחלישה את כולנו. מגזר ציבורי טוב הוא כזה שיש בו אופק, שעובדים רוצים להישאר בו. רבים מהעובדים הללו נכנסים מתחת לאלונקה באינספור דרכים, מדי יום ביומו, ומשרתים את הציבור בשכר נמוך מזה שהיו מרוויחים במגזר הפרטי. גם להם מותר לחלום שיום אחד, אחרי הרבה שנים, הם ירוויחו 15 ואפילו 20 אלף שקל בחודש. כולנו נצא מורווחים.

הכותבת היא ראש תחום חברה וכלכלה בקרן ברל כצנלסון

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker