הם ידעו שהיום הזה יגיע. הם ידעו שמוקיונים לא יכולים לנהל מדינה

הם ידעו שחולי נפש עם מקלדת לא יכולים להכתיב סדר יום. עם כל הצער שבדבר, היה ברור שהם יושבים על חבית חומר נפץ

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

עם כל הצער שבאירוע, אי אפשר לומר שהם לא ראו את זה מגיע. האסון שניחת היה עניין של זמן. התמונות קשות, המראות מחרידים. אבל אף אחד לא צריך היה ליפול מהכיסא. לא היתה הרי כתובת שלא נכתבה כבר על הקיר.

עם היד על הלב, מה הם חשבו לעצמם? כמה זמן עוד אפשר היה לתחזק את השקר הזה?

עד מתי חשבו שיוכלו להתכסות בנורמליות פיקטיבית, לנהל מדינה משוסעת בין דתות ועמדות פוליטיות ולתפעל שגרה מלאכותית? עד מתי חשבו להתהדר בפלורליזם שווא, לנופף בסובלנות מדומה, להתגאות בקדמה, בנאורות, בדמוקרטיה — אף שיותר ממחצית האוכלוסייה בָּזָה לאלה, ומתחנכת על ברכי ערכים אלטרנטיביים ואולטרה־שמרניים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker