מובטלים? אלה הקורסים שהמדינה תממן לכם, וגם אלה שהיא מפסיקה לממן

למשרד העבודה והרווחה יש יעדים שאפתניים - להחזיר 100 אלף מובטלים לשוק העבודה באמצעות הכשרות מקצועיות. ואולם עד כה הניסיון של ישראל בכך די עלוב

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת עצמאים בתל אביב
הפגנת עצמאים בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

לפני שדור שלם של צעירים מתרגל לשבת בבית הוריו, לצפות בנטפליקס וליהנות מדמי אבטלה, לממשלה הזו יש משימה סופר־חשובה: לספק לדור הזה עתיד ותקווה מיידיים. רבים אינם זקוקים לעזרת הממשלה ויש להם מספיק כלים ויכולות לדאוג לעצמם לפרנסה, השכלה ותעסוקה שתאפשר להם למצות את כישוריהם. ואולם רבים אחרים נעדרי מיומנויות וכלים לעשות זאת, ושם לממשלה יש תפקיד — לייצר להם עתיד.

אחד הכישלונות הגדולים של ישראל מצוי דווקא במקום שבו היה לה הישג גדול — שוק העבודה. שיעור האבטלה ירד בעשור וחצי האחרונים בעקביות והגיע לשפל היסטורי של 3.5% ערב משבר הקורונה. ואולם זה גרם למדינה להתרשל בפיתוח מנגנוני הכשרה מקצועיים, כי לכאורה לא היתה בכך דחיפות. המהפכה הטכנולוגית, השינויים הגלובליים והתארכות תוחלת החיים היו סיבות מספיק טובות להשקיע בהכשרות מקצועיות, אך בישראל מה שלא בוער — נבעט אל העתיד.

משבר הקורונה חושף את המחדל הזה, ובעיקר את הצורך הדחוף כיום במציאת פתרונות לחצי מיליון מובטלים שחלקם הגדול לא ימצא עבודה בקרוב. איך מוצאים מקומות עבודה לחצי מיליון איש כשעסקים רבים נסגרו או נכנסו לבונקר וכשענפים שלמים חוסלו ולא רואים באופק את התאוששותם?

במדינות שבהן יש שוק עבודה משוכלל, כמו בצפון אירופה, קיימים מנגנוני הכשרה מקצועיים שזו משימתם — לשפר מיומנויות מקצועיות, לסייע ברכישת מקצוע ולשמור על כשירות תעסוקתית תמידית. אצלנו זה לא קיים, וישראל בולטת לרעה בשיעור ההוצאה שלה על הכשרות מקצועיות.

האוכלוסיה צמחה

יש כמובן שאלה אם זה בכלל תפקידה של המדינה או שזוהי חובתו של הפרט לדאוג להכשרתו. אבל משבר הקורונה מייתר את הדיון בגלל שיקול כלכלי פשוט. המדינה תשלם עשרות מיליארדי שקלים עבור דמי אבטלה. ההשקעה הכי טובה שיכולה להיות במצב כזה היא להקנות למובטלים כלים שיאפשרו להם להתפרנס בלי עזרת המדינה.

זה הרקע לתוכנית ההכשרות המקצועיות שהציגו השבוע שר העבודה והרווחה איציק שמולי וראש זרוע העבודה במשרדו, מוטי אלישע. לפי חישוביהם, השקעה של מיליארד שקל בהכשרה מקצועית תחסוך למדינה 2 מיליארד שקל בדמי אבטלה. במשרד מפנטזים כבר שנים רבות על פיתוח ההכשרות המקצועיות, אך לא היה מי שיקשיב לזה.

כעת, אם יעבור תקציב המדינה, אם לא נלך לבחירות, אם יהיה גיבוי ושיתוף פעולה של ראש הממשלה ושר האוצר, אם כולם יבינו שזה חשוב ודחוף ואם התוכנית תתוקצב — זה אולי יקרה. כן, יש הרבה "אם" כי זוהי תמונת המצב הפוליטית העכשווית. יותר מדי סימני שאלה יש על היכולת של הממשלה לשתף פעולה ולקבל החלטות לטווח הבינוני והארוך. והכשרה מקצועית אינה עניין קצר טווח ולא כיבוי שריפה. היא עניין תרבותי שיש לפתח ולהשריש.

היעדים של משרד העבודה והרווחה שאפתניים — להחזיר 100 אלף מובטלים לשוק העבודה. במי מדובר? לפי המשרד, התוכנית מיועדת לצעירים מקבלי דמי אבטלה בעלי ותק תעסוקתי מצומצם, מבוגרים בעלי ותק תעסוקתי עשיר שזקוקים להסבה מקצועית, צעירים בני 18–24 ואוכלוסיות שלא השתתפו בשוק העבודה (גברים חרדים, נשים ערביות) וצריכים להיקלט לראשונה בעבודה, ועובדים בשכר נמוך בעלי סיכון גבוה להיפלט משוק העבודה.

עסק סגור ברחוב אבן גבירול בת"אצילום: עופר וקנין

השאלה המעניינת היא אילו תוכניות הכשרה יוצעו להם, מה ילמדו ויתקצבו, ומה לא. זה יבוצע בתיאום עם המעסיקים, ובהתייחסות לשני פרמטרים מרכזיים: האם יש ביקוש מתמשך למקצוע מסוים; והאם רמת השכר בו נמצאת בקו עלייה. אם השכר בתחום מסוים נמצא במגמת ירידה, ההנחה היא שזה מקצוע נחלש ואין טעם להכשיר אליו עובדים חדשים. כך גם לגבי מקצועות עם ביקוש מתמשך — פרמטר שנועד למנוע הכשרת בעלי מקצוע בגלל מחסור נקודתי.

מכאן גובשה רשימת מקצועות בתחומי הבנייה, המחשוב, התחבורה (נהגים), המתכת, הקירור והמיזוג והחשמל. מנגד, רשימת הקורסים המתוקצבים דוללה מאוד והושמטו ממנה עיסוקים כמו איפור אמנותי, מזכירות משפטית, מזכירות רפואית, פקידות קבלה, עוזרי טבח, אופטיקה, סייעות לרפואת שיניים, ראשי צוותים במשתלה, צורפות וסופרי סת"ם. במשרד העבודה בדקו את רמת השכר והביקוש במקצועות האלה, והגיעו למסקנה שאין טעם להכשיר ולסבסד הכשרות בתחום.

משבר הקורונה הכניס לרשימה את עוזרי הטבח, איפור אמנותי ופקידות קבלה — לא יהיו צורך בכאלה בתקופה הנראית לעין. "אין טעם ללמוד טבחות עכשיו. הענף התייבש", אומר אלישע. גם עסקי הפנאי, המותרות והטיפוח במשבר חמור, ואין טעם להכשיר אליהם עובדים, אך יש שאלה אם מי שעסקו בתחומים האלה מעוניינים ו/או רלוונטיים לענפי הבנייה, המתכת והנהיגה. סביר להניח שלא, ולכן ההכשרות יכללו גם מה שמכונה "מיומנויות רכות" — לימוד עברית (למגזר הערבי ולעולים) ואנגלית (לכולם), שימוש במחשב ובתוכנות ובאמצעים דיגיטליים. זה לא ממש מקצוע, אבל זה מרחיב את סט המיומנויות גם למקצועת כלליים ונותן למובטל סיכוי גדול יותר למצוא עבודה.

שמולי בכנסת, ביוני
שמולי בכנסת, ביוניצילום: עדינה ולמן / דוברו

הניסיון של ישראל בהכשרות מקצועיות די עלוב, ולפי נתוני משרד העבודה והרווחה, רק 40%–50% מאלה שעברו הכשרה מקצועית מסובסדת על ידי המדינה עובדים במקצוע שהוכשרו אליו. הלקח הוא שכל תוכנית הכשרה חייבת להתבסס על ארבעה עוגנים: התאמה לצורכי המשק, ליווי אישי עד למציאת עבודה, שותפות הדוקה עם המעסיקים ומתן תמריצים לעובדים ולמעסיקים.

כיום המעסיקים נדרשים לשלם את שכר המתלמדים בתקופת ההכשרה, והתוכנית אמורה לחסוך להם את ההוצאה הזו. מנגד, מי שיעבור הכשרה יקבל דמי אבטלה מוגדלים ב–20% או דמי קיום במהלך ההכשרה, מענק התמדה בתעסוקה וסל הטבות להורים לילדים צעירים (צהרונים, קייטנות, שמרטף).

ההכשרות המקצועיות חשובות לא רק כדי לייצר עתיד תעסוקתי ופרנסה לצעירים ולאנשים חסרי מיומנויות, אלא גם כדי להימנע מהחרפת משבר הפריון. ישראל מפגרת בשיעורי פריון העבודה — בין השאר, עקב הצטרפות של אנשים חסרי מיומנויות לשוק העבודה בעשור האחרון. ללא השקעה בהכשרה מקצועית, המשבר ילך ויחריף. לכאורה, ישראל יכולה לעשות את מה שעשו בכמה בתי ספר תיכוניים כדי להעלות את שיעור הזכאים לבגרות — זרקו את התלמידים החלשים מבתי הספר. אבל לפתרון של השארת בעלי הפריון הנמוך מחוץ לשוק העבודה יש מחיר כלכלי וחברתי הרסני.

נ.ב

יש סימני שאלה רבים לגבי יכולות הביצוע של הממשלה בתחום ההכשרה המקצועית. אמנם מי שיבצע את ההכשרה בפועל הוא המגזר הפרטי והמוסדות האקדמיים, אך בלי הכוונה ותיאום בין המעסיקים למוסדות הלימוד יהיה קשה להצליח.

מכשול מהותי לא פחות הוא שאלת התמריצים: הממשלה החליטה להאריך את תקופת תשלום דמי האבטלה עד יוני 2021 או עד ששיעור האבטלה יירד אל מתחת ל–10%. זהו סידור נדיב אפילו יותר ממה שמשרד העבודה והרווחה דרש — עד החגים או עד סוף 2020. לאחר חגי תשרי תידרש בדיקה אם התמריץ לשבת בבית ולקבל דמי אבטלה אינו גדול מדי ומונע את הצלחת תוכנית ההכשרה המקצועית. אבל עוד לפני כן, רצוי להסיר את המכשול המיידי — סיום המחלוקת בין בנימין נתניהו לבני גנץ על תקציב המדינה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker