"אני מוכן לעבוד, אבל רק אם תשלם לי בשחור"

ההבטחה הממשלתית לשלם דמי אבטלה עד יוני 2021 יצרה תמריץ לצעירים להישאר מובטלים - ואם אפשר, לעשות קצת כסף בשחור ■ החשש: צעירים יתרגלו לא לעבוד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת עצמאים בתל אביב. האבטלה במחצית השנייה של יולי הגיעה ל-12.3%
הפגנת עצמאים בתל אביב. האבטלה במחצית השנייה של יולי הגיעה ל-12.3% (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר)צילום: תומר אפלבאום

מפעל חוליות בקיבוץ שדה נחמיה, שמייצר מוצרים בתחום צנרת המים לענף הבנייה, מחפש עובדים. בשבוע שעבר הופנו אליו 20 מועמדים לעבודה; מחציתם הגיעו משירות התעסוקה. ואולם כבר בשלב הראיון הטלפוני המיון הסתיים. המועמדים אומרים שהם נמצאים בחל"ת ומקבלים דמי אבטלה, ולכן אין להם עניין לעבוד. כמה מהם ביררו אם אפשר לשלם להם בשחור - כדי שלא יפסידו את דמי האבטלה.

אורן וולסקי, מנהל התפעול של המפעל, מספר שהוא משלם שכר מינימום אך מאפשר לעובדים לעשות הרבה שעות נוספות ומשמרות לילה שמגדילות את השכר. כעת הוא זקוק לעשרה עובדים נוספים באופן מיידי. המפעל ניזון מענף הבנייה שפעל כסדרו במהלך המשבר, ולכן לא נפגע. זו לא עבודה קלה, והיא מיועדת בדרך כלל לצעירים שרוצים לעבוד כמה חודשים, לחסוך קצת כסף, לקבל מענק בגין עבודה מועדפת - ולטוס לחו"ל או ללמוד.

וולסקי מציין כי זה לא היה כך אחרי הגל הראשון של הקורונה. אז המפעל הצליח לגייס עובדים בקלות, והיתה מוכנות של צעירים לעבוד. עם זאת, ההבטחה הממשלתית לשלם דמי אבטלה עד יוני 2021, או עד ששיעור האבטלה ירד מתחת ל-10%, יצרה תמריץ גדול להישאר מובטלים - ואם אפשר, לעשות קצת כסף בשחור.

אבל כסף שחור אי-אפשר לעשות בכל ענף. בתעשייה למשל, העסקים מדווחים וזה לא מקובל, אך בענפי האירוח, המסעדנות, המסחר והחקלאות זה יותר פשוט. שם גם הפגיעה הכלכלית של המשבר הרבה יותר גדולה, ואולי גם תחושת חוסר ההוגנות מול החלטות הממשלה, בהשוואה לענפים אחרים. התבססות של עסקים על כלכלה שחורה עומדת כעת בעוכריהם, משום שהפיצוי שהמדינה משלמת הוא בגין הכנסה מדווחת. מי שלא מסר דיווחי אמת - מוצא את עצמו מול שוקת שבורה.

האפקטיביות של חלק מתוכניות הסיוע של הממשלה לטיפול במשבר הכלכלי שנויה במחלוקת. בראשן, המנגנון שעודד מעסיקים להוציא עובדים לחל"ת בידיעה שהממשלה תשלם בזמן הזה את שכרם. זה מה שהביא את שיעור האבטלה בישראל לשיא של 27.6% באפריל; וזה גם מה שמקשה על הורדת שיעור האבטלה במהירות לאחר פתיחת המשק.

בסוף השבוע פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי שיעור האבטלה במחצית השנייה של יולי הגיע ל-12.3%. אלה אנשים שעדיין נמצאים בחל"ת, ועובדים שנכללו בכוח העבודה ערב המשבר ואינם מועסקים משום שמקום העבודה שלהם נסגר או שפוטרו. לכאורה, זו צניחה לעומת שיא האבטלה באפריל, אך הנתון הזה אינו מעודד משום שהוא גבוה מזה שהיה ביוני - 11.8%. העלייה באבטלה בשבועות האחרונים משתקפת גם בנתוני שירות התעסוקה, שאליו מגיעים יותר דורשי עבודה חדשים מאשר אנשים שמדווחים על חזרה לעבודה.

מאז תחילת המשבר הפעילה הממשלה כמה תוכניות לעידוד החזרה לעבודה - ובהן הלוואות לעסקים - כדי לגשר על בעיות תזרים ושמירה על שרידות עסקים, ומענקים למעסיקים בגין החזרת עובדים לעבודה. מנגד, היא הציעה גם פתרונות למובטלים בדמות דמי אבטלה שהזכאות בגינם הוארכה כמה פעמים עד להכרזה שהם ישולמו עד יוני 2021, ומענקים כמו מענק פסח ומענק הקורונה שישולם השבוע (750 שקל לאדם ו-3,000 שקל למשפחה עם שלושה ילדים).

המשבר גרם לצעירים רבים לאבד עבודה ולחזור לבית הוריהם - לאחר שהתגוררו בדירות שכורות. הם אמנם איבדו מידה מסוימת של עצמאות אבל החיים אצל ההורים וקבלת דמי האבטלה מאפשרים להם לחסוך כסף. את הכנסתם הפנויה הם הוציאו קודם לכן על שכר דירה וצריכה שוטפת. בחשבון הכלכלי הנוכחי, הם חוסכים שכר דירה ויכולים גם לצמצם את הצריכה ולחסוך. גם האפשרות לעבוד בשחור ולהגדיל את ההכנסה קורצת.

כשהמשק יתאושש - יחפשו את הרמאים

ברשות המסים מכירים את התופעה, אבל לא מתכוונים לפעול מול צעירים שמנסים לעבוד בשחור, וגם לא מול מעסיקים קטנים. מצב הצבירה הנוכחי של רשות המסים, כמו של משרד האוצר, הוא להחזיר את המשק לעבודה סדירה כמה שיותר מהר, ולתת לעסקים לנשום גם אם יהיה מי שינצל לרעה את ההטבות הממשלתיות. בשלב מאוחר יותר, כשהמשק יתאושש, הם יחפשו רמאים. למשל כאלה שמדווחים על מחזורי פעילות שונים מאלה שהיו להם בפועל רק כדי לקבל סיוע ממשלתי גדול יותר.

תופעות של עבודה בשחור אינן זרות למשק הישראלי. לפי הערכת ה-OECD, היקף הכלכלה השחורה בישראל הוא כ-22% מהתמ"ג - מהגבוהים במערב. כלכלה שחורה צומחת בדרך כלל בכמה מצבים: כשהמיסוי גבוה, כשיש תחושות של חוסר הוגנות וסולידריות ובמשברים כלכליים. נטל המס בישראל אינו גבוה בהשוואה בינלאומית, אך תחושות חוסר ההוגנות והסולידריות רווחות כאן יותר. הן מתעצמות בזמני משבר לא-סימטרי שכזה, ובעיקר לנוכח רמת האמון הנמוכה כלפי הממשלה. יש סיבה נוספת להתפתחות כלכלה שחורה - כי אפשר. אם יש פרצות בתמריצים הממשלתיים - יש מי שינצל אותן.

הפגיעה הכלכלית של עבודה בשחור ברורה, אך ייתכן כי בעיתוי הזה מתפתחת תופעה נוספת ומטרידה לא פחות: צעירים רבים שיתרגלו לא לעבוד, יאבדו מיומנות, ויפתחו ציפיות שהמדינה תדאג להם ותמשיך לשלם להם. אם היא לא תשלם, הם ימצאו דרכים להשלים הכנסה בעבודה לא מדווחת.

לשכת התעסוקה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

לא רק במפעלים מדווחים על סרבנות של צעירים לעבוד בעיתוי הזה, אלא גם מסעדנים מדווחים שקשה להם לגייס עובדים לשליחויות, ובבתי המלון מתקשים להשיג עובדי ניקיון. הממשלה אמנם רוצה לספק רשת ביטחון כלכלית לאנשים שאיבדו עבודה, אך הפתרון שהיא בחרה עשוי לעודד אבטלה לאורך זמן וגם עבודה בשחור.

זו אחת הסיבות שישראל צריכה לבחון את הפעלת המודל הגרמני שבו העובדים מקבלים חלק משכרם מהמעסיק וחלק מהמדינה. כך הם ממשיכים לעבוד, גם אם במשרה חלקית ותוך הכשרה מקצועית. זה מודל המשמר כשירות תעסוקתית ומפתח אותה וגם שומר על מערכת היחסים בין המעסיק לעובד, להבדיל ממודל החל"ת שגורם להתרופפותה.

מרגע שהממשלה הכריזה על תשלום דמי אבטלה עד יוני 2021 יהיה לה קשה לשנות את ההחלטה כדי לא לפגוע באמינותה הנמוכה ממילא, אך ריבוי תוכניות הסיוע ותוצאות הלוואי שלהן - חזרה אטית לעבודה, העדפת דמי האבטלה ועבודה בשחור - מחייבים בחינה מתמדת של אפקטיביות התמריצים הממשלתיים ותוצרי הלוואי שלהם.

יש סיבה נוספת שכדאי ללמוד מהמודל הגרמני וממדינות אחרות: רובן התמודדו עם אבטלה גבוהה בעקבות המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008, והן צברו הרבה ניסיון וידע על תוכניות לטיפול בשוק העבודה. ישראל לא חוותה משבר בשוק העבודה הרבה מאוד שנים, ולכן לא פיתחה כלים בתחומי ההכשרה המקצועית ורשתות ההגנה החברתיות שלה. היא עובדת בשיטה של ניסוי וטעייה. זה גורם לאובדן הכנסה למדינה, אך גם לעידוד אבטלה ולהקניית הרגלים רעים לצעירים של ניצול לרעה של תוכניות סיוע ממשלתיות.

מנגד, זה גם מעורר כעס בקרב עצמאים שחשים שהמדינה לא דואגת להם ושהכסף הולך למקומות הלא נכונים. גם מכאן יכולה לצמוח בעיה לרשות המסים אם יתפתח מרד מסים. מחאת השאלטר שהתארגנה באחרונה על ידי קבוצת עצמאים נובעת מהתסכול על כל שהמדינה לא משלמת דמי אבטלה לעצמאים ולא מספקת להם פתרונות למשבר.

המכנה המשותף לכל התופעות הוא רמת אמון נמוכה בממשלה. יש לכך מחיר כלכלי וחברתי עצום שאת גודלו קשה להעריך אבל קל להרגיש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker