עיקרי המדיניות הכלכלית: זובור לשר האוצר ופקידיו

הקורונה היא מחלה אחת, אך הטיפול בה חושף גם פוליטיזציה ופקידותיזציה, והשילוב של שלוש המגפות הללו יוצר כאוס בריאותי-כלכלי-חברתי חמור

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים41
ישראל כ"ץ
ישראל כ"ץצילום: אמיל סלמן

כמות הכשלים בניהול משבר הקורונה בישראל מתקרבת לכמות הנדבקים בנגיף — יוהרה, חפיפניקיות, ריכוזיות בהחלטות וביזור בהאשמות, חוסר תיאום, קרבות טריטוריה ואגו, חגיגות מוקדמות מדי, כושר ביצוע עלוב וכיוצא באלה תכונות שמוכרות לכולנו.

בתחום הכלכלי התגלו גם הרבה כשלים, ובראשם אטיות וביורוקרטיה כבדה שמונעת את הגעת הכסף לנפגעי המשבר. פקיד ממשלתי שמכיר מקרוב את ההתנהלות סיפק הגדרה קולעת למצב: מדינת ישראל לא יודעת לחלק כסף לאזרחים, היא יודעת טוב יותר לקחת מהם כסף. אז למה מתפלאים שהכסף לא מגיע לייעודו?

איש מאנשי האוצר לא הוכשר לחלק כסף לאנשים. בטח לא כשמאות אלפי עצמאים, קשישים, מובטלים ובעלי עסקים צובאים על משרד האוצר ודורשים לפצות אותם על נזקי משבר. בשום מגירה במשרד האוצר אין חוברת הדרכה לטיפול בסוג כזה של משבר. והתוצאה בהתאם: הכסף לא מגיע בזמן, לא מגיע בהכרח למי שנפגע, וגם מה שמגיע לא מתקרב לשיקום הנזקים של סגירת המשק והצניחה החדה בביקושים בחלק מענפי המשק.

אלא שהאמירה הזאת אינה מדויקת. ישראל דווקא מאוד מורגלת במצבי חירום, אמנם על רקע ביטחוני, אבל כאלה שמחייבים ריכוז כוחות ומאמצים בפתרון בעיות שיוצרים האירועים הביטחוניים. כך היה מאז מלחמת לבנון השנייה (2006) ועד מבצע צוק איתן (2014), כשהמדינה סיפקה פתרונות כלכליים לנפגעים. אלא שאז היה מדובר באירוע נקודתי ותחום בזמן, ובסופו הגיעה רגיעה שאיפשרה שיקום והחזרת החיים למסלולם. כאן, החזרת החיים למסלול אחרי שהסגר של הגל הראשון הסתיים היתה מהירה וחדה — והביאה גל הידבקות גדול כעת.

הקורונה היא מחלה אחת, אך הטיפול בה חושף שתי מחלות נוספות: פוליטיזציה ופקידותיזציה. השילוב של שלושתן יוצר כאוס בריאותי־כלכלי־חברתי חמור.

נתניהו מצא שעיר לעזאזל

ניר ברקת ובנימין נתניהו. ניהול המשבר גדול על הממשלה והעומד בראשה
ניר ברקת ובנימין נתניהו. ניהול המשבר גדול על הממשלה והעומד בראשהצילום: אוליבייה פיטוסי

בכירי משרד האוצר אינם אהודים במיוחד בישראל, אך הציבור אינו מכיר את הנפשות הפועלות בשמן, אלא בתוארן — "הפקידים". מבין הפקידים, יש אחד שאהוד אף פחות מהאחרים ולא בגלל שמו, אלא בשל תוארו — מנהל רשות המסים. למנהל הנוכחי קוראים ערן יעקב, והשבוע הוא הושק כפנים הרעות של המשבר בעקבות הקצב האטי שבו הכסף שהממשלה החליטה לחלק לנפגעי הקורונה מגיע, ולמעשה לא מגיע ליעדו.

האחראי על ההשקה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה קרה בשיחת זום בהשתתפות עשרות עצמאים, שזעקו על הטיפול הממשלתי הכושל בהעברת הכסף. הזעם הופנה לנתניהו, והוא בטבעיות אופיינית גילגל אותו ליעקב.

יעקב לא היה היחיד שעבר השבוע זובור. שר האוצר ישראל כ"ץ עבר זובור משולש: ראשית, כשנתניהו לא זימן אותו לפגישה עם מומחים כלכליים ובהם נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' סטנלי פישר, הנגיד הנוכחי פרופ' אמיר ירון ופרופ' צבי אקשטיין; שנית, כשניר ברקת, "שר האוצר המיועד לכאורה לשעבר", סיפר שנתניהו ביקש ממנו לגבש תוכנית כלכלית; ובשלישית, כשנתניהו עשה לאותו יעקב תרגיל תקשורתי מאחורי גבו של השר כ"ץ.

ככל שחולפים הימים, מתברר כי ניהול המשבר הזה גדול על ממשלת ישראל והעומד בראשה. הכשל הבריאותי של התחדשות ההידבקות בנגיף הקורונה מחמיר את הכשל הכלכלי במציאת פתרונות לנפגעי המשבר, ומייצר משבר חברתי. תוכנית העבודה של נתניהו היא לתעל את הזעם הזה לאחרים — לשר האוצר, לבני גנץ, לציבור. אבל מהתוכנית הזאת לא מייצרים מקומות עבודה, לא משקמים עסקים, וגם לא מנטרלים זעם ציבורי. זה הרקע לניסיונות של נתניהו השבוע לצלול לעומקן של הסוגיות הכלכליות.

עד לפני שבועיים הטרידו אותו סוגיות כלכליות פרטיות — הטבות המס שלו, מימון הוצאות מעונו הפרטי. המהירות שבה התחלפה אופוריית "צאו לבלות, לכו למסעדות, לכו לקניות" בדיכאון הקיומי של השבוע הנוכחי, היא קצת יותר מדי גם עבור נתניהו, שבדרך כלל מצליח לדגמן מנהיגות ושליטה במצב.

אחרי שממשלתו דחתה תשלום דמי אבטלה לעצמאים, הוא הבין השבוע שסגירה נוספת של המשק ומגבלות הריחוק החברתי ישאירו מאות אלפי ישראלים בקשיים קיומיים עוד זמן רב. אחרי סגר ממושך של שמונה שבועות, ובזמן שממשלת ישראל הנוכחית היא המנופחת בתולדות המדינה וראש הממשלה וראש הממשלה החליפי עסוקים ברווחתם ובכבודם האישי — זו סכנה חמורה למשבר חברתי שיתפוצץ לו בפרצוף.

לכן ביקש נתניהו תוכנית להרגעת השטח שתספק פתרונות לשנה הקרובה בתחום של דמי אבטלה ודמי קיום לשכירים ולעצמאים שנפגעו מהמשבר. טיוטות בנושא הוחלפו בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה — ללא תוצאות עד כה. האסימון שהיציבות הפוליטית שלו תלויה בעיקר במצב האבטלה וקשיי הקיום — נפל אצלו השבוע. נתוני האבטלה, שהיו במגמת ירידה מאז פתיחת המשק, נהפכו השבוע פחות חד־משמעיים. דיווחי שירותי התעסוקה הראו בחלק מהימים כי מספר דורשי העבודה החדשים גדול ממספר האנשים שדיווחו על חזרה לעבודה. המספרים המדאיגים של התחלואה מביאים להחמרת המגבלות ולחזרה למשבצת הקודמת של עסקים רבים, שכבר ניסו להרים את עצמם ולחזור לפעילות.

התוצאה תהיה יותר קריסות וסגירות של עסקים ושימור נתוני אבטלה גבוהים. בנק ישראל הכיר בכך כשפירסם השבוע את התחזית שלו לחודשים הקרובים, והעריך כי שיעור האבטלה יגיע בסוף השנה ל–9%. במצב הזה, כל דיון פוליטי שאינו עוסק במשבר הקורונה הוא מיותר ו/או הסחת דעת מכוונת.

מנהל רשות המסים ערן יעקב
מנהל רשות המסים ערן יעקבצילום: אוליבייה פיטוסי

לא ניתן לייצר שיח פוליטי שיוריד את הלהבות מהמשבר הכלכלי־חברתי שמתבשל כאן — עד להודעה חדשה. אבל כדי להוריד את הלהבות, נדרשת יכולת ניהולית וביצועית גבוהה. כושר הביצוע של השר כ"ץ במשרד התחבורה הוא ניסיון חשוב, אך מוגבל נוכח האתגרים שיצר משבר הקורונה, והוא גם מוגבל בגלל מערכת היחסים בינו לבין נתניהו.

כ"ץ, להבדיל משני שרי האוצר הקודמים, משה כחלון ויאיר לפיד, הוא איש הליכוד והוא הולך על קצות אצבעותיו בכל סוגיה הקשורה לנתניהו, מעמדו וכבודו. ראינו כיצד התייצב לצדו בבית המשפט בפתח משפטו, וראינו כיצד הוא סותם את הפה גם כשנתניהו ממעיט מכבודו, לא סופר אותו ומוציא אותו מדעתו. כ"ץ נאמן וצייתן כשמדובר בנתניהו, וזה עולה לו בהשפלות כמו המפגש השבוע עם פישר בלעדיו, והרעש שעושה ברקת, שנראה כמו מאמן כדורגל שממתין למפלת המאמן הנוכחי כדי לתפוס לו את הג'וב. כ"ץ יהיה חייב לגדל עמוד שדרה מול נתניהו אם הוא רוצה שהג'וב יישאר שלו.

נתניהו, מצדו, מבין ומנוסה בכלכלה, אך כשיש לו משפט פלילי לנהל — זה עלול להכתיב פעולות ומהלכים שיפגעו בטיפול במשבר.

נ.ב

פתרון המשבר הכלכלי ייעשה בידי פוליטיקאים, כך ראוי וצריך. אבל אם הוא ייעשה בפוליטיזציה — זה יפגע בסיכויי ההתאוששות של המשק. אין מקום לפוליטיזציה כשהחרדים דורשים לפתוח ישיבות ובתי כנסת למרות שיעורי התחלואה הגדולים ביישוביהם; או כשניהול המשבר נהפך למלחמת האשמות בין נתניהו לגנץ ובין נתניהו לפקידים; או כשהדיון על תקציב חד או דו־שנתי נועד בעיקר לשמר קלפים לפירוק הממשלה; או כשרעיון כמו מינוי פרויקטור לניהול משבר הקורונה יהפוך לאירוע רב נפגעים של מלחמת סמכויות וטריטוריה.

זו לא נראית כמו ממשלת חירום לטיפול בקורונה, אלא כפתרון של מנוחה זמנית משלוש מערכות בחירות — מן הפסקת שתייה — לקראת בחירות רביעיות. אפשר גם בחירות חמישיות ושישיות — אבל לא משם יגיע הפתרון למשבר הכלכלי־חברתי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker