הפתרון הקל של המדינה: לסכסך בין הירוקים לחברתיים

במקום להסביר מדוע צריך לבנות דווקא במסדרונות אקולוגיים ועל גבי מעיינות, מוסדות התכנון מצאו את הטקטיקה הישנה והטובה: שיסוי - בואו נשסה את הירוקים (שוחרי הטבע) באדומים (החברתיים) וכך נוכל להשתיק את המתנגדים

נתנאל פישר
נתנאל פישר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רכס לבן בהרי ירושלים
רכס לבן בהרי ירושליםצילום: אמיל סלמן

קבלו סקופ. לאחרונה המציאה המדינה שיטה חדשה לקדם בניית שכונות יוקרה באזורי טבע שנויים במחלוקת. כדי להשתיק את המתנגדים, המדינה מבטיחה להקצות חלק מהבנייה החדשה כקרקעות משלימות שיאפשרו הוצאה לפועל של התחדשות עירונית (פינוי בינוי) בשכונות ישנות. במקום להסביר מדוע צריך לבנות דווקא במסדרונות אקולוגיים ועל גבי מעיינות, מוסדות התכנון מצאו את הטקטיקה הישנה והטובה: שיסוי. בואו נשסה את הירוקים (שוחרי הטבע) באדומים (החברתיים) וכך נוכל להשתיק את המתנגדים.

בימים אלו מנסים את השיטה הזו בירושלים. אם זה יצליח, נראה את השיטה גם במקומות אחרים. המדינה אישרה בינוי של שכונת יוקרה ברכס לבן, אזור עם ערכי טבע ייחודיים, ומציעה "כפיצוי" להקצות חמישים אחוז מהדירות החדשות לטובת סיוע בקידום פינוי בינוי בשכונות המצוקה הסמוכות, קריית היובל וקריית מנחם (גילוי נאות: אני מכהן כיו"ר המינהל הקהילתי של קריית מנחם, השכונה הצמודה ביותר לרכס לבן). על הנייר, כ-2,500 מתוך 5,000 יחידות הדיור החדשות יוקצו לטובת סיוע להתחדשות העירונית.

נראה טוב, לא? אלא שהמדינה לא מספרת לנו את כל האמת. אגלה לכם סוד: אפשר היה למצוא בקלות את אותן 2,500 יחידות השלמה בתוך העיר עצמה. בימים אלו המדינה מקדמת פרויקטים חדשים בתוך העיר (מורדות משואה, מורדות גילה וכו') הכוללים אלפי יחידות דיור חדשות שהיו יכולות לפתור את הצורך ביחידות השלמה בשכונות המצוקה הסמוכות. אני אומר לאנשי התכנון: אל תסכסכו בינינו. יש מספיק קרקעות של המדינה בתוך העיר. הדאגה לראות הירוקות ולצרכים החברתיים אינה עומדת בסתירה אחד לשני.

זאת ועוד: בוא נראה אם אתם רציניים וחברתיים באמת. אם תאשרו סופית רכס לבן, ואני מאוד מקווה שלא כי יש מלאי דירות מספיק בתוך העיר, אתם חייבים להקצות את כל מאה האחוז מהדירות החדשות לטובת ההתחדשות העירונית. אתם, אנשי התכנון אמורים הרי לדעת טוב מכולם: אם תאשרו בנייה של שכונת יוקרה חדשה בפריפריה של ירושלים, הדבר יבוא על חשבון ההשקעה בשכונות הוותיקות. כמו בכל מקום אחר בעולם, הפִּרְווּר גורם לנטישת האוכלוסייה החזקה את המרכז העירוני, היא מגבירה את הפקקים ואת התלות ברכב הפרטי. ברגע שמצופפים ודוחסים את השכונה החלשה ובצידה בונים שכונה חזקה, משעתקים את המבנה והשסע החברתי הקיים.

אז אם באמת אין לכם ברירה ואתם חייבים לאשר את רכס לבן ואם אתם חברתיים באמת, תקצו את כל חמשת אלפי הדירות ברכס לבן לטובת הפינוי בינוי ולטובת חיזוק השכונות הוותיקות. אם אכפת לכם באמת מהתחדשות עירונית, אל תהפכו את רכס לבן לתקדים של בניה על הירוק לטובת האדומים אלא קיבעו כלל שכל תכנית חדשה, ולא רק בשטחים ירוקים, תהיה חייבת להפריש חלק מהדירות לטובת מודל חדש של "הסכמי גג חברתיים" והקצאת משאבים להתחדשות וחיזוק השכונות הוותיקות.

עד לא מזמן, מדינת ישראל ידעה לוותר על הרבה מאוד כסף מערך הקרקע לטובת זוגות צעירים, חלקם מבוססים מאוד, במסגרת תכנית מחיר למשתכן. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לדאוג גם לאוכלוסיית המצוקה ולשכונות המתפוררות. אם לא נעשה את זה היום נמצא את עצמנו עם שכונות יוקרה חדשות מצד אחד ושכונות מתפוררות מהצד השני, ועל הדרך גם נהרוס את הטבע, נגדיל את הפקקים ונשסה אוכלוסיות וקבוצות זו בזו.

התחדשות עירונית היא העתיד. אם המדינה תקצה את המשאבים הנדרשים כולל הקצאת שטחים משלימים באמת ולא בכאילו, נוכל לשקם את השכונות הוותיקות, לחזק את פנים העיר ולהגדיל את מלאי הדירות. אם לא נעשה את זה נכון, ולא כמו שעושים היום בתכנית רכס לבן, זו תהיה בכייה לדורות.

הכותב הוא ד"ר, יו"ר מינהל קהילתי גנים בירושלים ומרצה בכיר במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker