עלייה לצורך הנשמה — הפתרון המתבקש של מערכת הבריאות

משבר הקורונה חשף יותר מתמיד את הצורך במערכת רפואית איתנה ומתוקצבת כראוי - והתפתחויות דמוגרפיות וכלכליות צפויות ליצור מחסור חמור ברופאים איכותיים בישראל ■ על הממשלה להקצות את המשאבים הנדרשים למערך הבריאות וכן להיערך לחורפים בשנים הקרובות

יונתן הלוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית חולים השרון בפתח תקווה, טיפול בחולה קורונה
טיפול בחולה קורונהצילום: אייל טואג

אין ספק כי הקורונה חשפה יותר מתמיד את הצורך במערכת רפואית איתנה ומתוקצבת כראוי. היא הגיעה כרעם ביום בהיר. לא ידענו, לא התכוננו, הופתענו. לעומת זאת, מצב מערכת הבריאות הישראלית ובעיקר בתי החולים ומוכנותה למגיפה הבאה, מדאיגים. בשנים הקרובות החברה הישראלית צפויה לעבור מספר התפתחויות דמוגרפיות, כלכליות ואחרות אשר ישפיעו על המשאבים האנושיים שיידרשו למערכת הבריאות. הזדקנות האוכלוסייה, פרישה ניכרת של רופאים יוצאי ברית המועצות ועלייה בתוחלת החיים, כל אלו צפויים ליצור מחסור חמור ברופאים איכותיים בישראל.

מדו"ח ה-OECD שפורסם לפני מספר חודשים עולה נתון מדאיג הנוגע לשיעור הרופאים בגיל 55 ומעלה מבין כלל הרופאים במדינה. ישראל נמצאת במקום השני אחרי איטליה, עם 50% מהרופאים שעברו את גיל 55, מה שמלמד על מחסור קיים שצפוי להתרחב, שכן חלקם כבר בגמלאות או קרובים לגיל פרישה. בתרחיש לא דמיוני, ישראל תמצא את עצמה במחסור ניכר של אלפי רופאים בשנים הקרובות. משמרת בת 26 שעות כתורנות רגילה של מתמחים, תעבור אף היא מן העולם. עם זאת, ובתוך כל התחזיות השליליות, לא מדובר בגזירת גורל. יש כמה פתרונות שמונחים על השולחן ועלינו לפעול להגשימם.

מלבד הרחבת בתי הספר לרפואה הקיימים בישראל (שניים נוספו בשנים האחרונות), ישנו פתרון שלא עולה כסף למשלם המיסים. קוראים לו עלייה. אל מול אותו מחסור אדיר, ניצב מפעל העלייה לארץ שהצליח להביא בעשור האחרון אלפי רופאים שהשתלבו בהצלחה במערכת הבריאות בישראל.

על פי נתוני ארגון "נפש בנפש" בעשור האחרון עלו קרוב ל-1200 אנשי מקצועות רפואה רק מצפון אמריקה ובתוכם כ-700 רופאים. מדובר ברופאים שהכשרתם לא דרשה מימון מהמדינה, הם רכשו את השכלתם והתמחותם בארה"ב, ובאו לכאן, לישראל, מוכנים לעבודה, לתרום למשק. מדובר על חלק ממערך שלם של הארגון ושל משרד הבריאות שנועד להביא לישראל אנשי רפואה תוך הקלה בבירוקרטיה והתחלת הליך המרת הרישיונות הרפואיים עוד בארץ המוצא. ואכן, מרגע הפעלת המערך, הליך קבלת הרישיון הואץ משמעותית באופן שבו העולים הרופאים שנחתו פה בשנים האחרונות יכלו לעבוד כמעט מרגע הנחיתה. מה אנחנו למדים? כשהמערכת רוצה, המערכת יכולה.

איך אנחנו מרחיבים את אותו מערך? איך אנחנו מצמצמים את המחסור ברופאים ומביאים עוד מחו"ל? בראש ובראשונה שילוב של רופאים אלה בכוח העבודה דורש החלטה רגולטורית. בין היתר תמריצים לרופאים ורופאות יהודיים שכבר סיימו את כל ההכשרה הנדרשת ואפילו עבדו בבתי חולים מובילים.

כמו גם, הקלה על אותם רופאים מתחת לגיל 34 שחלה עליהם חובת גיוס, וממילא הם מתגייסים בדרך אחרת לטובת המדינה ועזבו את משכורות העתק בבתי החולים בארה"ב. וכמובן תקציב. יש להקצות הרבה יותר משאבים למפעל העלייה הישן והטוב כדי שיוכל להמשיך ולהביא אלינו את אותם רופאים שכספי משלם המיסים לא הושקעו בהם אך כולנו ניהנה מתרומתם. הקורונה הכתה בנו כמו בכל העולם ואין ספק שישראל מטפלת במשבר ביד רמה, יש האומרים אף רמה מדי.

עם זאת, בנוסף להקצאת משאבים לפתרון המשבר הנוכחי, על מערכת הבריאות להיערך לחורפים הבאים, להתפרצויות השפעת העונתית שעלולה להתלוות לקורונה, שכנראה אינה עוזבת אותנו. הצוותים שיטפלו בחולים יהיו אותם צוותים עמוסים אשר לא זכו למנוחה רבה בזמן המגיפה. יש לפעול באופן מיידי ולהקצות משאבים להוספת רופאים למערכת הבריאות בישראל שעלולה לקרוס אם לא תונשם בטווח הקרוב וחלק משמעותי מהנשמה זו יכול וצריך להיות ממקורות העלייה.

הכותב הוא פרופ', נשיא המרכז הרפואי שערי צדק וחבר ועדת פרס בוני ציון של ארגון נפש בנפש

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker