מיסוי התיירות לא יפגע בה, אך יעשיר את המדינה במיליארדים

בניגוד למתרחש במדינות OECD, התיירים בישראל זוכים לפטור ממע"מ ■ קיימים יתרונות כלכליים לגביית המס בשוק התיירות ולא צפויה פגיעה משמעותית במשק בעקבות המהלך - האם ישראל מוכנה לשינוי?

שקד גרין
שקד גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תיירים בירושלים
תיירים בירושליםצילום: דניאל צ'צ'יק

הנה דרך טובה להפתיע אדם שאוהבים: תנו לו לזרוק חץ על מפת מדינות OECD, ותקפצו לחופשה ביעד בו פגעתם. ההפתעה האמתית תגיע כשתבדקו את החשבוניות, ותגלו ששילמתם מע"מ על הרכב ששכרתם, וגם על המלון או על דירת ה–Airbnb בהם שהיתם, לצד סיכוי טוב לגלות ששילמתם למדינת היעד מיסי תיירות נוספים כגון "מס מיטה" או "מס כניסה". עבור התיירת בת־המזל שתגיע לישראל המצב הפוך, והמסים שתשלם הם זניחים עד לא קיימים.

אכן, מיסוי שירותי התיירות בישראל חריג מאוד ביחס לשאר מדינות OECD. למעשה, זולת צ'ילה, ישראל היא המדינה היחידה שמטילה מע"מ בשיעור 0% על שירותי תיירות, גובה מתושבים מקומיים שיעור מע"מ מלא ונמנעת מגבייה של מיסי תיירות נוספים. המדיניות הישראלית מפתיעה במיוחד לאור העובדה שהמס האפקטיבי שמשלם תייר בישראל נמוך מאוד גם בהשוואה למדינות שמעוניינות למשוך תיירים ושבהן אחוז התיירים נמוך יחסית, כמו פולין, אוסטרליה וקוריאה.

נוסעים עצמאית

מדיניות מיסוי חריגה אינה בהכרח דבר שלילי, אך יש לבחון לעומק אם היא מוצדקת ומותאמת לצרכי המשק הישראלי. הטענה העיקרית התומכת במדיניות זו היא שהפטור ממע"מ לתיירים הכרחי לעידוד התיירות במדינה. זאת משום שרמת המחירים בישראל גבוהה מלכתחילה ולכן הפטור ממע"מ לתיירים הכרחי לעידוד התיירות במדינה. זאת, מכיוון שתיירות־חוץ מסייעת לעסקים קטנים, מעודדת תעסוקה, מגדילה את הכנסות המדינה ומכניסה מט"ח לשוק הישראלי.

טענה זו בעייתית ממספר סיבות. ראשית, חלקו הגדול של הפטור לא מגולגל אל התיירים. למעשה, במחקר של בנק ישראל נמצא כי מחירי הלינה לתיירים יקרים ב-8% ממחירי לינה לתושבים ישראלים, למרות הפטור. כלומר — בניגוד לייעודו, הפטור אינו משמש במלואו כהטבת מחיר לתיירים, ולכן גם סביר להניח שביטולו לא יגולגל במלואו אליהם, ויביא לעליית מחירים מתונה בלבד.

שנית, הפגיעה במשק צפויה להיות זניחה ביחס להכנסות הצפויות מביטול הפטור. מחיר חבילת תיור ממוצעת יעלה בכמה אחוזים, מה שצפוי להקטין את קצב הגידול במספר התיירים, אך לא במידה משמעותית, שכן הביקוש התיירותי ביחס למחיר הוא יחסית קשיח. במספרים מוחלטים, מספר התיירים שמבקרים בישראל עדיין צפוי להוסיף לגדול ולשבור שיאים, וקופת המדינה תתמלא בכמיליארד שקל בשנה, שיוכלו לשמש לצרכי בריאות, חינוך ורווחה.

שלישית, בדו"ח הדו־שנתי של OECD על ישראל, ניתנה המלצה מפורשת לבטל את הפטור ממע"מ לתיירים בשל עלויות האכיפה והגבייה וסרבול מערכת המס, לצד פגיעה ביעילות המשק. אם המדינה מעוניינת לסייע למגזר התיירותי — הרי שיש דרכים יעילות יותר לעשות זאת, כמו שיפור התשתיות והסרת חסמי כניסה לשוק. כדי לסייע לענף המלונאות בפרט, ניתן יהיה למשל להגדיל את התמיכה הישירה בהגדלת היצע מקומות לינה זולים, אך חשוב מכך — כדאי לטפל באי גביית המע"מ על שירותי Airbnb, היבט נוסף בו ישראל חריגה מאוד. החלת הגבייה תאפשר תחרות הוגנת בין כל הגורמים המספקים שירותי לינה בארץ.

לתיירות אמנם יתרונות כלכליים, אך מביאה עמה גם עלויות לא מבוטלות כמו צמצום היצע הדירות למגורים, גידול בזיהום האוויר, גודש על תשתיות ועלויות תפעול וביטחון. רוב מדינות OECD קבעו שתיירים צריכים לשאת בחלק מעלויות אלה, ובוודאי שלא לקבל פטורים מהמסים אותם נדרש כל תושב לשלם. האם ישראל תמשיך לפעול אחרת?

הכותב הוא יועץ כלכלי במשלחת הישראלית ל-OECD

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker