אין יעדים ואין תוכניות: לו רק היו מוטרדים מעוני כמו מגירעון

אף שנתניהו ביקש "לברך על ההישגים", רמת העוני היא אות קלון בתעודת הזהות החברתית והכלכלית של ישראל ■ למעט קומץ יוצאי דופן, העוני אינו מעניין את הפוליטיקאים — לא בימי בחירות, ולא בימי שגרה

אבי וקסמן
אבי וקסמן

לפני שנה, התרוצצו בכירי משרד האוצר בניסיונות של הרגע האחרון לגמור את 2018 עם נתון גירעון סביר. ההנחה אז היתה שגירעון גבוה מדי יפגע בשר האוצר, משה כחלון, במסע הבחירות שהתחיל באותם ימים. איש לא שיער אז שיהיה זה הראשון בין שלושה מסעי בחירות רצופים, לפחות.

אתמול, איש לא התרוצץ במשרדי הממשלה לקראת פרסום דו"ח העוני ל–2018. על זה כנראה לא יכתבו דו"ח של מבקר המדינה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צוטט כמי ש"מבקש לברך על ההישגים". ייתכן שהוא התעדכן על הנתונים מההודעה לעיתונות שפירסם המוסד לביטוח לאומי יחד עם הדו"ח. הביטוח הלאומי כנראה נקרע בין האחריות הציבורית המוטלת עליו לדחף להצניע נתונים קשים — אפילו בהיעדרו של שר רווחה בישראל. ההודעה לעיתונות שפירסם מדגישה את הנושאים שבהם חל שיפור מסוים, כמו שיעור המשפחות העניות (נתון שעושה חסד עם ישראל, שבה משקי הבית גדולים). היא אפילו מפריחה נבואות שלפיהן נתוני העוני שיפורסמו בעוד שנה יהיו טובים יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker