לערבים יש ידע, אבל חסרה להם תעוזה ליהפך ליזמי סטארט־אפ

הפער בין הבסיס המדעי העשיר לחוסר הניסיון בתחומי פיתוח מוצר, הבנת השוק, המגבלות הרגולטוריות, ובכלל, ההבנה איך העולם הציני הזה פועל, מכשיל יוזמות רבות

תמר קידר הריס
תמר קידר הריס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1

מדוע הערבים לא קופצים למים ומצטרפים לאומת הסטארט־אפ ולתרבות היזמית שמזוהה ברחבי העולם עם ישראל? ב-2002 פעלו בישראל יותר מ-30 חממות, במסגרת פרויקט המדען הראשי שיזם וקידם משרד התמ"ת דאז, ואולם באף אחת מהן באותה תקופה לא היה יזם או מנהל מהחברה הערבית.

17 שנים חלפו מאז, ובמהלכן הוקמו יותר מ-200 חברות על ידי יזמים ערבים. נתון זה נחשב לנמוך באופן יחסי לחלקם של הערבים באוכלוסייה, וביחס לשפע הסטראט־אפים בישראל, אבל אין ספק שיש שינוי מגמה בכיוון הנכון. שינוי זה מתרחש במקביל לרצון ולניסיון של הערבים להשתלב בעולם התעסוקה בחברה הישראלית בתפקידים לא מסורתיים. אנו רואים זאת במגוון תחומים, בין היתר בחברות טכנולוגיה, ברפואה, במגזר הציבורי, ברוקחות ובאקדמיה, וגם בעלייה הדרמטית באחוזי הסטודנטים ובעיקר הסטודנטיות. גם בתחום היזמות אנו רואים שינוי לטובה, אם כי עדיין בקצב איטי מאוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker