המדינה צריכה לקחת אחריות על החיים העירוניים

עתודות הקרקע לבנייה למגורים יספיקו לפי האומדנים ל–15 שנים בלבד, והפתרון המובן מאליו הוא בנייה צפופה בערים

איתי הוז
איתי הוז
איתי הוז
איתי הוז

בעוד תוכנית תמ"א 38 עומדת להסתיים והדיונים על תוכניות חלופיות עדיין מתקיימים. הממשלה הבאה תכריע כיצד ייראה עתיד ההתחדשות העירונית, אף שנדמה כי מדובר בנושא נישתי, השאלה כיצד תבוצע ההתחדשות העירונית תשפיע על מיליוני ישראלים — על הפריון, על האצת הכלכלה ואף על הקרע הקיים בין עשירים לעניים.

לפי המועצה הלאומית לכלכלה, עד 2020 צורכי הבנייה יעמדו על 45–50 אלף יחידות דיור בשנה, ועד 2035 יידרשו 55–60 אלף יח"ד. עתודות הקרקע המיועדות כיום לבנייה למגורים יספיקו לפי האומדנים ל–15 שנים בלבד. אם נצרף לכך גם את הערכת האו"ם כי יותר מ–80% מאוכלוסיית העולם תגור בערים במאה שנים הבאות, מובן מאליו שהפתרון הוא בנייה צפופה בערים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker