לשפוט את החרדים על פי יכולות מקצועיות - לא לפי הזקן - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשפוט את החרדים על פי יכולות מקצועיות - לא לפי הזקן

כבר כיום, המאבק העיקרי של העובד החרדי הוא להצליח לעבור את דלת הכניסה למקום העבודה הראשון

13תגובות
עובדים חרדים בחברת היי־טק בירושלים
אמיל סלמן

בשנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בכל הנוגע לקליטת חרדים בשוק התעסוקה ובתעשיות ההיי־טק וההנדסה היוקרתיות בפרט, כשאלפי חרדים נקלטים בחברות המובילות במשק.

לצד סיפורי ההצלחה עדיין ישנם חרדים רבים שנתקלים במכשולים גבוהים בכל הנוגע לתהליך קליטתם בתעשייה. תלמידי חכמים לעולם ייחשבו כחלק מקבוצת העילית של המגזר החרדי ואימהות חרדיות רבות מייחלות לבחור ישיבה עילוי ולא למנכ"ל היי־טק.

עם זאת, ברגע שאדם כבר החליט לעזוב את הישיבה, קיימת חשיבות עצומה בכך שייקלט בשוק התעסוקה לצורכי פרנסה מכובדת. כל חרדי שיוצא ללימודים הוא שגריר ומקרה בוחן, סביבתו המשפחתית והחברתית בוחנת אותו; אם יצליח בלימודים ובתעסוקה, יילכו נוספים אחריו. אם יירד מהדרך או ייכשל בלימודים או בהשמה, יסיקו רבים כי החברה העסקית עדיין לא באמת מקבלת אותם. לכל טעות יש אפקט סביבתי — הרתעה של רבים מלגשת ללימודים. כמי שעומד בראש מרכז להכשרת סייבר שבו עוברים מדי שנה מאות חרדים, אנו מסייעים להם להשתלב בחברות ביטחוניות וחברות סייבר מובילות בתפקידים בכירים שמאפשרים להם לכלכל בכבוד את משפחתם, ולקחת חלק משמעותי בשמירה על ביטחון מדינת ישראל.

עם זאת, כמי שנמצא בשנים האחרונות בממשק ישיר מול חברות ההיי־טק השונות בישראל, איני יכול לומר לצערי כי אותם סיפורי הצלחה מעידים על הכלל. אמנם, בניגוד לעבר יותר חברות מגלות פתיחות והסתכלות על המשאב האנושי והטכנולוגי האיכותי של החרדים, והמעסיקים לא נותנים לסטיגמות או דעות קדומות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. אך יש לא מעט חברות שבהן עדיין קיימים חשדנות וחשש מקליטת חרדים בתעשייה.

כיום, המאבק העיקרי של העובד החרדי הוא להצליח לעבור את דלת הכניסה למקום העבודה הראשון. מדובר באתגר הכולל בחובו מטען המלא בסטריאוטיפים ודעות קדומות, תוך חשש כי קליטת העובדים החרדים תוביל לשינוי במרקם החברתי ותצריך שינויים והתאמות מרחיקי לכת בחברה.

מעבר להיבטים המקצועיים ולעניין הניסיון, במגזר ההיי־טק ניתן מקום בולט לקבוצת ההשתייכות החברתית שלך. הרושם החיצוני ומגבלות הצניעות שחלים על החרדים לעתים משדרים למעסיקים מסר סטריאוטיפי, שפעמים רבות חוטא לאמת, כי החרדים אינם פתוחים לעולם. בנוסף, גם להיבט הצבאי יש משמעות גדולה, בייחוד בחברות ההיי־טק שבהן חלק גדול מהעובדים הם יוצאי יחידות מובחרות או קצינים. אותה שונות אמנם פחות משפיעה בדרגות השכר הראשונות וחרדי בעל יכולת מקצועית מוכחת יוכל להתקבל לעבודה, אבל הדבר עלול להקשות להתקדם בסולם הדרגות והשכר בתוך החברה בשנים הבאות.

אלפי חרדים הצטרפו בשנים האחרונות למעגל התעסוקה — לא בשל חוקים דרקוניים ולא כתוצאה מפטרונות פוליטית של פוליטיקאים שבטוחים שהם יודעים טוב יותר מהחרדים מה נכון עבורם. העובדות בשטח מוכיחות כי רק תהליך השתלבות אטי ומבוקר, מבלי לנסות ולשנות את דפוסי המגזר, ימשיך להוכיח את עצמו לאורך זמן.

דבר אחד אני מבקש מהמעסיקים הפוטנציאליים — גלו יותר סובלנות ותנו קצת פחות מקום לשיפוטיות ולמיתוג שלילי רק בגלל השביס, הזקן, התרבות והאידאולוגיה השונים משלכם. נסו לשפוט את החרדים רק על פי יכולתם המקצועית והתנהלותם האישית. כפי שבמגזר החילוני קיימים אין ספור קבוצות וזרמים, הרי שגם לא כל חרדי הוא חלק מקבוצה הומוגנית אחת, וידוע שקיימים תהומות תרבותיים ואף דתיים בין חרדי חוזר בתשובה, חרדי בפריפריה לבין חרדי ממאה שערים.

נסו להתעלם מקולות רקע סטריאוטיפיים ותקשורתיים ולשפוט את החרדים רק על פי יכולותיהם המקצועיות. בידיכם המעסיקים והעובדים בחברות ההיי־טק השונות לתת להם להרגיש חלק אמיתי מהחברה והתעשייה הישראלית.

הכותב הוא יו"ר קבוצת קרנליוס, העוסקת בהכשרות סייבר בישראל וארה"ב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות