רוצים לשלב את יוצאי אתיופיה? הפנו אותם להנדסה ומדעים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים לשלב את יוצאי אתיופיה? הפנו אותם להנדסה ומדעים

שילוב אוכלוסיות שונות באקדמיה וצמצום פערי השכלה זו מחויבות חברתית בכל המוסדות האקדמיים, אך מעטים מצליחים ליישם זאת בפועל ולאורך זמן ■ אקדמיה המביאה להצלחות שלא מתורגמות להצלחה בתעסוקה, מחמיצה את המטרה החשובה של שילוב אוכלוסיות

5תגובות
מחאת האתיופים בעזריאלי
מוטי מילרוד

שילוב אוכלוסיות שונות באקדמיה וצמצום פערי השכלה זו מחויבות חברתית בכל המוסדות האקדמיים, אך מעטים מצליחים ליישם זאת בפועל ולאורך זמן. האתגר הוא לא רק אקדמי, אלא של החברה הישראלית כולה. מחאת יוצאי אתיופיה לפני כחודשיים העלתה את המודעות הציבורית לכך שיש לנו עוד כברת דרך משמעותית, וההצלחה בצמצום הפערים נמדדת גם בהשתלבות בשוק התעסוקה.

ישראל היא מדינת הגירה, ויש בה מיעוטים רבים. לכל קבוצת אוכלוסייה יש אתגרים שונים בדרך לשילוב החברתי והתעסוקתי. מטבע הדברים, לאורך הדרך והשנים נעשו שגיאות בתהליכי שילוב, ונוצרה הבנה שעצם פתיחת שערי הכניסה לאקדמיה באופן שוויוני לכולם — רחוקה מלהביא לתוצאה מספקת בשער היציאה ממנה.

שילוב מיעוטים באקדמיה דורש גם למידה של התרבות, הצרכים, יצירת התאמה אליהם, השקעת משאבים, בקרה על התוצאות ותיקוני מסלול לאורך הדרך. וכמובן, אין נוסחה התקפה לכל המגזרים, או לכל המקצועות ותחומי הידע.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת הלימודים תשע"ז, שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות האקדמיים היה 1.2%, שזוהי עלייה לעומת שנים קודמות, אך עדיין מדובר באחוז נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה (1.7%), והוא נמוך משמעותית משיעור יוצאי אתיופיה בקרב האוכלוסייה בני 20–29 (הגיל הסטודנטיאלי הממוצע) שהוא 2.5%.

כמוסד שמציין יובל לקיומו, ושעמד בחזית המאמצים לפתיחת שערי האקדמיה והתעסוקה לעדה האתיופית, לגברים חרדים ולנשים חרדיות, אני יכול לומר שחשובה ההתייחסות והתוכנית האינדיבידואלית לכל קבוצת אוכלוסייה, אך יש גורם מאיץ הצלחה שמשותף לכולם — בחירת אפיק לימודי שיש לו ביקוש בשוק התעסוקה.

מדד ההצלחה החשוב ביותר הוא ההשתלבות בשוק התעסוקה. במשך שנים רבות "הוסללו" סטודנטים יוצאי אתיופיה — כמו גם סטודנטים חרדים — למקצועות בתחומי מדעי הרוח, מדעי החברה והוראה. נכון, קל הרבה יותר לסיים בהצלחה תואר אקדמי בתחומים אלה, אך שוק העבודה מוצף בהם, וההיצע מאפשר למעסיקים להיות בררניים. בנוסף, אי אפשר להתעלם מכך שקיימות דעות קדומות כלפי חזותו החיצונית של אדם, וחלק מהמעסיקים שמעדיפים לקבל רק את הדומה להם.

בתחומי המדעים, ההנדסה, התוכנה והרפואה, הביקוש לעובדים גדול מאוד, וההיצע לא גדול מספיק. אלה מקצועות מורכבים ותובעניים. למרות מאמצי הממשלה בשנים האחרונות לעודד צעירים להוציא 5 יחידות בגרות במתמטיקה, עדיין רב הביקוש מההיצע, וזוהי ההזדמנות המתאימה כדי להביא לשילוב מוצלח בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית.

אמנם בכל מקום יש אנשים עם דעות קדומות, אך כשקיים ביקוש גדול לאנשי מקצוע, בחינת המועמדים היא עניינית ותכליתית הרבה יותר. גם רמת השכר בתחומים אלה גבוהה משמעותית מהממוצע, מה שמסייע גם לרכישת מעמד חברתי בנוסף על המעמד המקצועי.

לא נתכחש, מדעי המחשב והנדסה קשים יותר לרכישה. הדבר דורש השקעת זמן ומשאבים, הן מהסטודנטים והן מצוות ההוראה, אך בסוף קל הרבה יותר להגיע ליעד. רבים מבוגרינו, בני העדה האתיופית מגיעים ממשפחות ברוכות ילדים, ורובם הם הראשונים במשפחתם שלמדו במוסד להשכלה גבוה, ובמסלולים אלה, אחוזי ההשמה שלהם גבוהים — 90% מהם מועסקים במקצוע שאותו למדו. רבים מהם משתלבים כבר במהלך הלימודים במשרות סטודנט וצוברים ניסיון בשוק העבודה.

אקדמיה המביאה להצלחות שלא מתורגמות להצלחה בתעסוקה, מחמיצה את המטרה החשובה של שילוב אוכלוסיות. האחריות שלנו היא להמליץ בפני מקבלי ההחלטות ולפעול לכך שתקציבי המדינה יופנו למסלולים אקדמיים בעלי הצלחה בשילוב ובהשמה. זה חשוב עבור המשק, ויותר מכך זה חשוב עבור החברה הישראלית.

פרופ' סוקניק הוא נשיא המרכז האקדמי לב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות