בנק ישראל צריך להפסיק לייעץ לממשלה

מיקום הייעוץ הכלכלי בבנק ישראל גורם לניגוד עניינים מזיק ■ מקור המנהג בשנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר הבנק נתפש כאחד הכלים בבניית המדינה הצעירה - אנחנו לא שם

יוסף זעירא
יוסף זעירא
יוסף זעירא
יוסף זעירא

איתן אבריאל ("מדריך לנגיד שרוצה להיכנס לספרי ההיסטוריה", TheMarker, 5.8) מעודד את נגיד בנק ישראל אמיר ירון להעז ולהטיל על הבנק משימות כבדות משקל, בהן יצירת גוף מקביל למשרדי הממשלה שיכין הצעות תקציב והצעות למיזמים שונים, בין השאר, בנושאי תשתית ותחבורה.

לצערי, אני חולק על אבריאל וסבור כי על הבנק לצעוד בכיוון ההפוך. ביסודו של דבר, אבריאל מבסס את עמדתו על תפקידו של הבנק כיועץ הכלכלי של הממשלה, והצעותיו מבקשות להופכו ליועץ אקטיבי עוד יותר. לתפישתי, על הבנק לחדול מלשמש כיועץ הכלכלי לממשלה. זהו תפקיד חריג שלא קיים כמעט בשום מדינה מפותחת. מקורו בשנות ה–50 של המאה ה–20, כאשר הבנק נתפש כאחד הכלים בבניית המדינה הצעירה, וכדרך לגייס כל כישרון אפשרי לשם סיוע בצמיחתה המהירה. ימים אלה תמו זה מכבר. עתה יש אוניברסיטאות ומכללות רבות המכשירות כלכלנים, וכמו בכל מדינה מתוקנת, אפשר להקים גופי ייעוץ ומחקר לממשלה גם מחוץ לבנק ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ