הבעיה היא לא בסטודנטים; מבחני הלשכה קשים באופן בלתי־סביר

תוצאות מבחני הלשכה האחרונים מזעזעות, אך בניגוד לטענת השלכה, הבעיה לא נמצאת ברמת הסטודנטים אלא בשינוי אופי הבחינה ■ אמנם האוניברסיטאות שמרו על ראשות הדירוג של העוברים, אך גם אצלן נרשמה ירידה באחוזי המעבר עקב המתכונת החדשה

בועז סנג'רו
בועז סנג'רו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

במאמרם "מבחני הלשכה לא נעשו יותר קשים - רמת הסטודנטים היא שירדה" (TheMarker, 24.1.2019) מספרים הכותבים על "מחקר שבוצע על ידי שלושת כותבי מאמר זה", אך אינם מביאים את ממצאיו, אלא רק את פרשנותם, שהיא להערכתי מוטעית.

ראשית, בעוד שהכותבים מפרידים בין מוסדות ותיקים, הקיימים יותר מעשור, לבין מוסדות חדשים - במציאות רק שלושה מ-14 בתי הספר למשפטים אינם ותיקים. שנית, גם שיעור ההצלחה של בוגרי האוניברסיטאות ירד פלאים, אך אין בסיס להנחה שרמתם ירדה, שהרי נתוני הקבלה נותרו גבוהים. שלישית, כגילוי נאות מצוין ש"אחד מכותבי המאמר, ד"ר גולדשמידט, הוא היועץ הפסיכומטרי של הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין". העובדה שהלשכה שכרה יועץ פסיכומטרי מוכיחה שצדק שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, בהערכתו שהבחינות הפכו למעין בחינה פסיכומטרית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker